כשאתה עם אלוהים אתה מת לתחת, וכשאתה בתחת, יש כיסופים לאלוהים.

מי אמר שאין אלוהים, יש אלוהים, אבל הוא תורכי.

מחזות 2 251

העיוור לא מכיר את השמש,
אבל יודע שהיא קיימת.
אתה שקוע בגירוד, אבל יודע
מתחת לעורך שאלוהים קיים.

מחזות 3 78

טפו, אנשים רגישים, מתעסקים כל היום עם צלם האדם. לי אין צלם. אין לי צלם!

מחזות 1 267

אלוהים, מלא אותי באדישות
וגועל כלפי עולמך שבראת.
תן לי שאראה את אחַי בני-האדם בקלונם,
למדני למצוא בערוות האשה את הכינים,
ואת השיניים הרקובות – בחיוכיה.

מחזות 4 94

עבר זמנם של הניסים הקטנים,
העולם מחכה לגאולה!

מחזות 9 159

לא טוב שיש למישהו פנים,
לא טוב לפגוש את מבטו
ליותר מהרף-עין.
פתאום אתה מכיר אותו, לעזאזל,
פתאום עומד מולך אדם.

מחזות 4 304

אתם זקוקים לשומר על הכספות שלכם,
ומיניתם לשם כך את אלוהים;
לי כבר אין כספת – אני פיטרתי מעולמי את אלוהים.

מחזות 3 79

זונה: מאה שקל פֹּה, בחצר! את המחיר הזה
גם אלוהים לא ישַנֶה!
לקוח: אַת אלוהים! תביטי על עצמך
חוֹלשת על עמדת מפתח אסטרטגית
בינלאומית בתחתונייך, בעוד עינייך
סוקרות את השטח מלמעלה,
יבשוֹת, ללא התלהבות, עד כדי כך
אַת כבר אדישה לפלאי הטבע הטמונים בך.
ככה מסתכל אלוהים על העולם שלו,
עייף, מנוסה, שׂבע; מה הם כבר יכולים
לעשות שם, הוא אומר, שאני לא יודע?
וכמו אלוהים, גם את לא נותנת
למישהו אחר ליהנות מהחיים.

מחזות 5 130

שואלים: היקום מתפשט?
אני, על האדם: מתכווץ.

מחזות 6 115

אל תאמינו למה שעיניכם רואות!
אל תאמינו לזעקות הכאב והדמעות!
אלוהים רק רוצה להבהיל אותנו,
אלוהים עושה לנו "בָּה!"
ואחריו יפרוץ איתנו בצחוק גדול!

מחזות 7 174

שום דבר לא יעזור לי היום, ואת התא הזה
לא אעזוב כבר לעולם, אלא פרקדן, רגלי קדימה.
זו צוואתי: אני משאיר את מעילי ומגפי למי שרוצה,
יחד עם הכינים, בתנאי שיתפלל על נשמתי,
ואת נשמתי אני מפקיד לרחמי שמים…
הו אלוהים, אני פשוט לא מאמין
שמלים חסידיות כאלה יוצאות לי מהפה…
המעבר המפתיע מאיש בריא וחי לאיש מת
תופס אותי עגום ולא מוכן.

פעם היה אחרת. היתה יראת כבוד, רוממות רוח. קדיש היה קדיש. הייתי שומע "אל מלא…", נו – זהו, "אל מלא רחמים", היו לי דמעות בעיניים. כשהיו תוחבים את הפגר לחור, אני הייתי רואה את הנשמה שלי עולה בבוא היום למעלה, מתחת לכנפיים של השכינה. השכינה היתה ציפור ענקית עם הפנים של גברת בֶּקי, השכֵנה שלנו, ועם תחת ענק, והנשמה היתה ביצה חמה, המסכנה, עוד לא הספיקה להצטנן ועכשיו היא תשכב לה מתחת לכנפיים של גברת בֶּקי, אולי קצת יותר באמצע, מתחת לתחת, והשכינה, גברת בֶּקי, תדגור עליה כהוגן, אלף אלפיים שנה – אתם יודעים מה זה, להיכנס לגברת בֶּקי לתחת לאלפיים שנות חימום! – עד שייצא לגברת בֶּקי מהתחת שוב אפרוח חדש מרוט, ויצנח לו, אולי הפעם בקונגו או בכלכותא, כי למנהטן, עם הגורל שלי, לָנֶצַח כבר לא אגיע. אבל היום, מה הדור החדש יודע מתפילה, לא יודעים להגיד קדיש, רק מנשקים את המזוזה…

מחזות 10 177

ההוכחה לאלוהים מתגלה בירכיים,
שתי אקסיומות אדירות רוטטות מצדק,
ובאמצע – האמת.

מחזות 10 86

הנה הארץ השלמה אשר הבטיח אלוהים לאברהם,
לו ולזרעו אשר יהיה כַּחוֹל אשר על שפת הים;
אבל אני אינני חול אשר על שפת הים,
ואני לא מקיים הבטחות שנתן אלוהים לאברהם.

מערכונים ופזמונים 1 44

כאשר אנו רואים תמונה של יגון בל-יתואר –
תמונה של בדידות, של דלות ומסכנות,
של קץ כל הדברים – צצה במוחנו
המחשבה אודות אלוהים!…

מחזות 11 188

יום אחד, לפני שנים, אמרתי לעצמי:
לא ממך תבוא ישועה לעולם.
מאז אני שקט.

מחזות 10 107

כולנו רוצים שאלוהים יעשה עבורנו את המלאכה וישים לזה קץ בזמן.

מחזות 10 183

יש שעה שאתה עומד שקוע בתפילה לאלוהים, מתפלל ומתפלל, בסוף, האמת, קצת נמאס לך, יותר מדי רוחניות, אוויר צח מדי, אתה מוכרח קצת סירחון, גבינת לימבּוּרגר, סרדינים, תחת; שעה אחר-כך, גמרת עם הגבינת-לימבּוּרגר והסרדינים, אתה מטפס על איזה תחת, רוכב ורוכב, אחרי שעה נמאס לך קצת מהתנועה המונוטונית של האגן על התחת, הפה מסריח מהסרדינים והגבינת-לימבּוּרגר, אתה אומר לעצמך, הייתי ברצון מלפף איזה מלה קדושה במנגינה נשגבת ומרביץ איזו תחינה רוחנית ליושב במרומים, וכבר אתה על הברכיים, ממלמל ושר, אין תחת, אין לימבּוּרגר, אין סרדינים, נשמתך מרחפת, אלוהים ואלוהים, אבל כמה אפשר אלוהים ואלוהים, מלים ומנגינות, התייבשת, נשדפת, הבשר רוצה קצת לימבּוּרגר, סרדינים, תחת, וזה הכלל: כשאתה עם אלוהים אתה מת לתחת, וכשאתה בתחת, יש כיסופים לאלוהים. לפעמים ביום יפה, אתה שוכב פרקדן על כר דשא, שאנן, מפהק, נושא עיניך לשחקים, ענן מעליך חולף לאט, משנה צורה, פתאום הוא נראה לך תחת, התחת לא מחזיק הרבה זמן מעמד, נע ונד, משנה צורה, מתנדף, השמים מעליך מתבהרים ופתאום את מי רואות עיניך? – את אלוהים, גם הוא שוכב על הגב, על חתיכת דשא, רק בשמים, ומציץ למטה, אולי גם הוא ראה לפני רגע תחת, אתה מציץ עליו, הוא מציץ עליך, אתה עליו, הוא עליך, שניכם מסמיקים, לשניכם קצת לא נעים, אבל לא עובר רגע ופתאום שוב נכנס ביניכם ענן, שוב נוצר איזה תחת, צמרירי או נוצתי, הוא משקיף עליו מהכיוון ההוא, אתה מהכיוון הנגדי, שניכם שוכבים על הגב, תחת לך, תחת לאלוהים, ושלום ושלווה על העולם.

מחזות 11 256-255

×