לא נוח לי מרוב אושר, כל-כך טוב לי שממש לא נעים.

אני חושב שאנחנו שקועים עמוק עמוק בתוך האושר.

מחזות 1 178

אני אשה עם כתם של אומללות. נולדתי לסבול.

מחזות 1 65

מה אתה עומד לי פה על המרפסת כמו מאושר ממשפחת המאושרים?! מה אתם מעמידים פנים, כולכם, שאצלכם הכל בסדר?!
הרי אי אפשר לשאת את זה, הרי הצביעות הנוראה הזאת תשמיד לי את הלב! אתם, כנופיות פצועים ומתמוטטים, לא נותנים למאושרים את הזכות האלמנטרית של אדם מאושר – לראות את האומלל אומלל.
למה להם להיות מאושרים, אם כל אומלל נראה ומתנהג כמוהם?! טשטשתם את התחומים, הרסתם את הסדר הטוב! ולמה הממשלה מאשרת דברים כאלה, הייתי רוצה לדעת! ממשלה אומללה!
אני אומר לך שלא אנוח עד שאעמיד אתכם במקומכם, וכל המסכנות שלך ושל אָחֶיךָ לאומללות תיראה ברור על הפנים שלכם, והחרפה תנמיך אתכם ארצה, שנדע סוף סוף, אחת ולתמיד, מי אומלל ומי מאושר! העונג בשורה אחת, והכאב בשורה שנייה! החיוך בשורה אחת, והצעקה בשורה שנייה! כי יש גבול לאנרכיה! ועל כן אני פונה אליכם, אומללים: תפסו את מקומכם! ראש למטה, כתפיים שמוטות, ואף מלה! אף מלה לאדם מאושר!

מחזות 1 99

ככל שיותר רע לי, יותר ויותר אני דבק בחיים. כמו זבוב בזוהמה.

מחזות 2 68

עכשיו תורי להתכופף בעולם ולחפש לי פירורי נחת בעפר כמו תרנגולת.

מחזות 1 155

שיסדרו בשבילי כל דבר מבלי שאצטרך להיות נוכח. שיפתור לי מישהו אחר את כל הבעיות בזמן שאני ישן וכשאקום מהשינה אמצא את האושר שלי מוכן על הכיסא עם הבגדים הנקיים והמגוהצים.

מחזות 1 253

אני חש לפתע חמימות של בית,
אור מנורה, ספה, לצידי אשה,
ואני, בגרבי צמר, מכוסה שמיכה,
שרוע בחיקה חולה שפעת.
הנה האושר, הנוסחה כה פשוטה:
אשה, תה, גריפּה, מיטה.

מכאן ואילך אין לי יותר את העול של עצמי על הראש! אושר פתאומי נפל עלי!

מחזות 1 156

החיים כל-כך קצרים, איך אספיק את כל האושר העצום המחכה לי? איך אפצה את ליבי על כל הצער?

אך מי בכלל נולד לאושר?
בכלל, אדם יושב אל השולחן,
מעבר לצלחת לא יודע, לא רואה,
שוכח שרצה אי-פעם, בנעוריו, גם קצת יותר מזה.

מחזות 1 352

חושבים שהמאושרים מבזבזים את הזמן במחשבות עליכם. זו טעות. המאושרים פשוט שקועים באושר שלהם.

מחזות 1 265

אילו האושר שלי לא היה כל כך גדול, אולי גם לא היה לי עכשיו כזה חורבן.

מחזות 2 90

צבעי האושר כה עזים,
ואך נגיעה קטנה, כמו החלקת מטלית לחה על לוח,
וכבר נמחית כל התמונה; הנה, מה שכל-כך מכאיב.

היא: מה בנוגע לאושר שלך?
הוא: ישנו, אבל מסוג אחר. אני חי בוודאות שיש לנו מתיקות מבלי שאנחנו מרגישים בה.
היא: מה עוד יש לנו מבלי שאנחנו מרגישים בו? אולי אנחנו גם צוחקים כל הזמן ואנחנו לא מרגישים? אולי אנחנו מתפקעים עכשיו מצחוק, מתגלגלים על הדשא לאור השמש באחוזה המפוארת שלנו ואנחנו לא מרגישים? אולי אנחנו הבנים של מלכת אנגליה ואנחנו לא מרגישים?!
הוא: ובקשר לבנים של מלכת אנגליה, אחת מן השתיים: או שאני הנסיך צ'רלס שחולם שהוא כץ ומתעורר מחר בבוקר הנסיך צ'רלס; או שאני באמת כץ שגם חולם שהוא כץ ומתעורר מחר בבוקר כץ.

מחזות 2 144

החיים הוליכו אותי, ואני הלכתי. עמדתי בתור הארוך לקבל את חופן הסוכר שלי, השורה היתה ארוכה, ותורי לא הגיע.

מחזות 10 210

לא נוח לי מרוב אושר,
כל-כך טוב לי שממש לא נעים.

מחזות 4 119

כללית, לא טוב.

×