איזו אשה – גוף ומחשבה, טניס ופיזיקה!

למה אני לא אשה טורקיה, עם ישבן גדול שמחפש רק נוחיות לעצמו.

מחזות 1 11

לחשוב על נשים תמיד היה ההוֹבּי שלי. זה דבר שקל לעשות אותו ולא מסוכן כמו להתעסק עם נשים באמת.

מחזות 2 314

אני לא מבין מה חסר לבתי שאף אחד לא רוצה לקחת אותה? הרי זו ממש מציאה. הכל בשר, בשר נקי, עצמות אין בכלל. ומאיזה צד שאתה לא ניגש – יש. יש. אתה אוהב שוֹק – יש לך שוֹק. אוהב בשר חזה – קח בשר חזה. לשון – הנה לשון. כליות רצית – הכליות לפניך. והכל רך וטרי ונמס לך בין הידיים. אתה שם את הראש – והראש שוקע. אתה מדגדג – זה צוחק. אתה מלטף – זה נאנח. אתה מדבר פוליטיקה – זה מקשיב ומכין לך בינתיים סלט ואתה מסתכל בשקט באחוריים ומתגרה. אני לא מבין, הרי מבחינת בשר אני נותן פה שתי נשים בתוך אשה אחת!

מחזות 1 296

אנחנו לא מספיקים למות –
אַתֶן כבר בפישׂוּק מול הירח.
אני לא מבין את החיפזון.
אני יכול להבין את הכעס,
אני יכול להבין את הצורך במזון,
אני יכול להבין את חוסר הברירה;
מה שאני לא מבין הוא – החיפזון.
אנחנו לא מספיקים למות –
אַתֶן כבר בפישׂוּק מול הירח.

מחזות 3 36

איזו אשה – גוף ומחשבה, טניס ופיזיקה!

מחזות 1 136

למה האמנת לה? היא אשה.
היא התקשטה בייסורים שלך.
כמו מלכה הפליגה לה על כאביך ופחדיך
אל יבשות אקזוטיות של תענוג.

מחזות 3 48

נשים, נשים, הלחות המתוקה, המחניקה,
ממנה צומחות כל פטריות הרעל של נפשנו.

אל מי הן באמת מתבוננות
כשהן מסתכלות עלינו?!

מחזות 4 86

נשים, נשים, העיסה הרכה, הבצקית, ממנה
נלוש את מפלצות חלומותינו הכבדים.

לפעמים הן כרוכות אחרינו. אני
אומר לךָ את זה לא מניסיון, פשוט
שמעתי.

מחזות 4 108

ושוב לצעוד אחרי נקבה מרוגזת. אוי חיים, חיים, נקבות, נקבות, מצעדים, מצעדים.

מחזות 5 63

החוצה, זונה! אַת וכולן, כל החרא שבעולם, שָׂמוֹת קצת בושם וחושבות לבוא ולמצוץ לנו את כל כוחות האנרגיה כשאנחנו מנסים להתרכז פעם בחיינו בדקויות פילוסופיות ולפענח סוף סוף את החידה הבלשית של היווצרות היקום?!

מערכונים ופזמונים 2 29

ואתן, נשים כבודות, שבשׂרכן עשוי מחומר מתכלה,
והבל פיכן מתוק בלילות וחמצמץ בבקרים,
ואחוריכן לא עשויים לעד, לא פירמידות כלל,
ולא נצחית גזוזטרת שדיכן, לא הגנים התלויים בבבל,
וטיבכן מעולף סוד לא-גדול, חולף,
נצנוצים לא ברורים, לא מגדלור, לא זרקור,
גחלילית עפה בַּשְחור, וגם זה יעבור…

מה אַתֶן לעומת השמיני שבפלאי תבל,
לעומת זו שאין לה קץ, ולא תִבְלה אף פעם,
אשר בעוֹצְמֵנוּ עיניים עייפות על מיטתנו,
היא נבראת מצלענו, מתעוררת וקמה,
יפה ונצחית, וזוהרת לעד –
האשה המופלאה שבתוכנו!

זוהי האשה הגדולה היוצרת אַיִן מיֵש.

מחזות 6 125

אכן, יש לה, לאשה, דעה מאוד נעלה על עצמה, ואתם הנבוכים, לכו לחפש לה משמעות בספרוּת ובשָמַייִם. לכו, חפשו, היא בינתיים תנוח. ובאמת, מה אנחנו עושים כל הימים אם לא נוברים בספריות באולמות מוארים באור מלאכותי ומחפשים פירושים תוך משמוש קדחתני במכנסיים והבטה עצבנית לצדדים, בעוד האשה מספיקה לעצמה בהחלט, אוכלת ומתרחצת ונחה על הספה עד שאנו שבים בערב ומניחים לרגליה את תוצאות מחקרנו אודותיה. היא עוצמת עיניה – הוֹפּ, מבטנו כבר חוגג על שדיה – ומבקשת מאיתנו שנספר לה על מחקרנו, אין היא רוצה לשמוע פרטים רבים מדי, בלי פרטים בכלל, גם לא לעקוב אחר תהליך פלפולנו שאנו כה גאים בו, לא, היא רוצה לדעת רק אם אוהבים אותה או לא, זה הכל. אם התשובה שלילית היא עצובה על שאין היא אהובה, אף כי אין תשובה שלילית כשמבטנו חוגג על שדיה. ואם התשובה חיובית, כן, אנו אוהבים אותה, היא עצובה מפני שאשה שאוהבים אותה יכולה להרשות לעצמה להיות קצת עצובה.

פרוזה 1 108

כשזולגת דמעתכן ליבנו נמס,
על אחת כמה וכמה בהחליקה בין השדיים,
על אחת כמה וכמה כשהכפתור פתוח.
אין גבול לעליונותכן, גברות!

מחזות 6 23

לשווא באנו לעולם! לשווא עָמַלְנו להינעץ בתודעתן של נשים אהובות! אנו מחליקים אל הנשייה! אנו נשכב בלי לזוז במקרר המכון הפַּתוֹלוֹגי, והן תלכנה, ובלכתן תַפְנינה לעברנו את אחוריהן! אהה, אחוריהן, מחוז-החפץ המובלט כלפינו בתנוחה של לעג נצחי!

מה זו אשה
לעומת הצצה באשה?

מחזות 7 109

נשים! קצת מרגרינה מסביב לרקטום – ואתה בפנים!

מחזות 6 301

אשה: מה הם החיים, אם לא שנמצא בנו כוחות להתפתות בכל פעם מחדש, להיות מרוּמוֹת שוב ושוב?

מחזות 8 186

יש ספריות, אך נדמה
שאין מנוס מן העולם.
ואם רצית לנוח מגברת
ופתחת את הוֹמֵרוֹס,
נפלת על גברת אחרת.
אין מפלט מכן, גברות.

אוח, בַּשְלוּת, בַּשְלוּת, הרגע הקצר
והמסעיר שבין הבּוֹסר לריקבון!

מחזות 9 191

מלאכיוֹת כאלה. מוצצות קוקטייל מִקַשית, מפזזות על רחבת הריקודים, הכל כאילו אין להן תחת, ובאמת יש להן, וזה מה שמגרה עוד יותר. וכאלה מבינות באמנות. יודעות שמות של גלריות, שמות של הצגות, שמות של שחקנים… חוץ מהשמות שלנו. נשים אלוהיות.

מערכונים ופזמונים 2 28-27

מוכרחים להיות קצת פוחח בענייני נשים, אי-אפשר יותר מדי יציבוּת ואקדמאיוּת. תן להן לפחוד קצת.

נשים! אתן בכלל לא מתות, אתן פשוט זוחלות במנהרה לאוסטרליה דרך מרכז כדור הארץ ופותחות בתי זונות!

מחזות 7 40

הרבה נשים יצחקו ויפליצו כשנמות, נשים שהיו אמורות לגהור עלינו ולהנשים אותנו בעת ההמתנה לאמבולנס.

נמשכת המגמה העולמית לרצות לאכול טוב ולהכיר נשים.

מערכונים ופזמונים 2 65

×