את אשה מאוד סימפּטית, אני יכול להוריד את המכנסיים?

אַת האשה עם הבשר הכי מכאיב שאני מכיר.

מחזות 2 91

אוֹמַר לָךְ בגילוי לב: עם כל הכבוד, אַת לא נראית לי אשה בשביל לשמוע אותה או להבין אותה או להסתכל עליה פעמיים. את אשה בשביל לבוא פתאום, כשצריך נורא, בלי להתכונן, בחושך. את בשביל לגמור וללכת וכאילו לא היה. Merci beaucoup. Bonne nuit.

מחזות 1 249

מה יש בְּךָ? לכאורה
אין כלום, ואולי באמת אין כלום:
חיוך ביישן, אף נאה, עיניים עגלגלות.
מה מעלה אותי בלהבות?
האם יש בך איזו נקודה ששם טמון הסוד?
אולי נקודת החן הקטנה מעל השפה?
אולי האְַלְיָה הדקה, הכמעט שקופה, של האוזן?
או אולי הצירוף של הכל, המיוחד לך?
מה איכפת לי. רטט של חולשה עובר בי.
מה איכפת לי אם אינך אדם, אם אתה
רק האוויר הריק ההכרחי להתפשטות האש.

מחזות 8 75

היא על כל משחק מוקדם שאתה תתחיל לשחק איתי, אני אגמול לך במשחק מוקדם משלי. חצי לילה שלי – חצי לילה שלך.
הוא בקיצור: הלך כל הלילה.

מחזות 7 263

ולמטה מזדקף לו כל פעם לחינם, כבר לא נעים לי להטריח אותו. ובינתיים המיץ בפנים מתייבש ובסוף תישאר רק שכבת אבן בצינורות, כמו בקומקום ישן. מה זה, גבירותי? לא חבל?

מחזות 1 256

יש לי רגישויות, יש לי נדודי שינה, ועוד איך יש לי. יותר מזה: לפעמים אני מסתכל על הפנים שלה, ופתאום אני רוצה לבכות מרוב עלבון לכל השאיפות והחלומות שהיו לי פעם. אני עם הכשרונות שלי… במקום זה, כל לילה אני לש את הישבן שלה כמו פועל במאפייה. יש לה שערות שחורות על הירכיים ומתחת לאף, אבל הבשר שלה – הבשר שלה התחיל לנזול. ואני אוהב את השפך הצהבהב השעיר הזה יותר ממה שאני אוהב את חיי. "יותר ממה שאני אוהב את חיי"… נו, אולי הגזמתי קצת. אבל אני לא יכול בלעדיה, אני נמשך אליה משיכה נוראה. לפעמים כשאני לא רואה אותה חצי שעה נדמה לי שאני הולך להשתגע. אתה רואה את הניגודים? והכל מתרוצץ דווקא בתוכי. אז מי אמר שאני הפסקתי להיות רגיש ומסובך?

מחזות 2 81

אחורייך נמאסו עלי לאט, פנייך – מייד.

קח את טקסס לדוגמה. ארץ הנשים הכי יפות בעולם והכי עשירות בעולם, איזו קומבינציה, איזה כאב-לב! לבחורות בטקסס יש עור בצבע הזהב, שיער בלונדיני ורגליים ארוכות. אתה מסתכל על רגל של בחורה מטקסס, אין רחמנות ברגל הזאת, היא עומדת לך בגרון וחונקת אותך, הן פשוט חונקות אותנו בזו אחר זו, נשים תלייניות נהדרות עם תחתונים שקופים מטקסס. כמו על שפודים אנחנו תקועים להן על הרגליים הארוכות, מסתובבים, מסתובבים, מסתובבים ונשרפים. ואני עוד לא נכנסתי כאן לישבנים שלהן. כל תחת מריח מעולם של אגדה. שמעתי אגב שנשים בטקסס משזפות גם את התחת, היה לך פעם תחת שזוף בידיים?

מחזות 2 187

אשה א לא היה נחמד גם לָךְ
לסובב לרגלייך זָכָר על אש קטנה?
אשה ב לי יש אש,
אך אין את מי לצלות.

מחזות 4 82

מחזר ועכשיו – שיחה. להיות חריף,
ועם זאת – משעשע, לא כבד, קצת פראי,
אריסטוקרטי עם קורטוב אנטיכריסטי…
סליחה, אנרכיסטי, מתוק עם חמיצות-מה,
מפולפל, ממולח, אך לא מאוד,
רצוי עתיר דמיון, שובב חסר גבולות,
בגבולות הטעם הטוב, ולא יזיק גם
להדהים, להצחיק, להעלות נושא כבד,
פתאום בדיחה לא צפויה, ואז מאחור
לתקוע סקירה מטאפיזית מתומצתת,
לעלות לרפרוף על הא ודא, ושוב
לצלול במפתיע להגות מהורהרת,
לגרום תוגה רגעית, משפחתית,
להעלות זכר סבתא נפטרת, מלחמוֹנת,
דמעה, אבק פיוט קוסמי,
פתאום דגדוג מתחת לסנטר,
פרפור, צרצור, שירקוק אדיש
המתחלף באנחה כבדה מהסרעפת…
בקיצור, אני אוֹמַר לה כך:
כשהשמש שוקעת בים, כמו
מטבע נחושת מלובנת במים,
האין מגיע לאוזנינו בדממת הערב
רחש התסיסה, מין "צְסְסְס…"?!

כך הייתי רוצה לחדור אל תוכך.

למדתי לעשות שטיפת אוזניים
אחרי כל פגישה עם מאהב לוהט מדי.

מחזות 8 98

פלא היקום, כתר המדע. מעל לפיזיקה, לאסטרונומיה, לפּארא-פּארא-פּסיכולוגיה ולפּירָה-פּירָה-פּירמידות עומד הפלא השמיני: אדם משקיף לו בחלון לפנות ערב, רואה אשה עוברת ברחוב למטה, מניעה את הירכיים הוֹפּ והוֹפּ, וכבר טיפה שקופה בתחתונים, ואיזו משאבה נסתרת כבר עובדת שם במלוא הכוח ומנפחת לו כהוגן. לך תבין.

מחזות 2 193

הקשר הכי רומנטי שיכול להיות לך הוא לעמוד בבית-כיסא ולשפשף את המקסיקני כשאתה מביט בכליון-נפש מבעד לצוהר הקטן באשה המפנה לך את התחת ומתרחקת ממך ברחוב עד שנעלמת כליל.

מחזות 6 279

נורא לא נעים לי לעזוב אותה, אבל גם נורא לא נעים לי שלא יהיה לי מה שאני רוצה.

מחזות 9 231

מגיע רגע שגם מג'נטלמן מחכים שיציע קצת הורמונים.

אשה איך יָצָאתָ לי בדיוק אתה, אני לא מבינה. נורא מוזר. יש המון, ומכולם אתה. ולמה? איך יצא? למה לא מישהו אחר? למה שָמֵן עם אוזן מקופלת ולא רזה עם סנטרון מחודד? נורא מוזר. ודי טיפשי. יצא לָךְ לפגוש במקרה באיזו מסיבה את חְרוֹפְּצְל – כבר קיבלת את חְרוֹפְּצְל, וכל חייך עומדים בסימן חרוֹפּצל, וכבר את לא תופסת איך יש חיים בלי חרוֹפּצל, וחרופּצל זה אַתְּ – ואַתְּ זה חרוֹפּצל; אבל אם ניגש אלייך במקרה באותה מסיבה רגע לפני חרוֹפְּצְל איזה גְרוֹפְּצְל – כבר נכנסים חייך למסלול גרוֹפּצל, וכבר את אוהבת את גרוֹפּצל, ומתחתנת עם גרוֹפּצל, ויולדת ילדים לגרוֹפּצל, ואוכלת ונושמת גרוֹפּצל, ומהבוקר עד הלילה גרוֹפּצל וגרוֹפּצל, וכשימות לך הגרוֹפּצל תבכי ותבכי, ולא תצליחי להבין איך היו פעם חיים בלי גרוֹפּצל, בה בשעה שאם במקום גרוֹפּצל ימות לו אי-שם חרוֹפּצל, את תאכלי עוגה ותצחקי ואפילו לא תדעי שהיה פעם חרוֹפּצל ועכשיו אין חרוֹפּצל, כי מה לך ולחרוֹפּצל; אבל באותה מידה הרי יכול היה הכל להיות הפוך, שתבכי על חרוֹפּצל ותצחקי על גרוֹפּצל. וממה נובע הכל? מככה. סתם. זה גורל? – זה אידיוטיזם.

מחזות 6 49-48

את אשה מאוד סימפּטית, אני יכול להוריד את המכנסיים?

מחזות 1 249

אני לא נהנית אף פעם, אני רק נאלצת!

מחזות 6 274

×