אַי, כיסים, כיסים, ביצים אמיתיות של גבר!…

כל העולם נפרש לפני במלוא הדרו בלעג אינסופי: ראה מה הפסדת! ראה מה יכול היה להיות, ומה יצא!

מחזות 11 211

מה שפרנסה עושה לבשר שלנו.

אחרון 85

אח, יהודים, אנחנו נבזים. אנחנו נבזים, ואנחנו יודעים שאנחנו נבזים, ואנחנו סובלים מזה שאנחנו יודעים שאנחנו נבזים, ואנחנו מתפרנסים מזה שאנחנו סובלים מזה שאנחנו יודעים שאנחנו נבזים, ואנחנו צוחקים מזה שאנחנו מתפרנסים מזה שאנחנו סובלים מזה שאנחנו יודעים שאנחנו נבזים, ואנחנו עושים סאטירות ושוב מתפרנסים מזה שאנחנו צוחקים מזה שאנחנו מתפרנסים מזה שאנחנו סובלים מזה שאנחנו יודעים מזה שאנחנו נבזים. אוי, פרנסה, פרנסה, כמה פרנסה יש בקצת נבזות של יהודי!

מערכונים ופזמונים 1 136

אַי, כיסים, כיסים,
ביצים אמיתיות של גבר,
בכם טמון הכוח
המפרה את העולם;
אתם, אוצרי תאי-הזרע
של העסק, הקנייה, המכירה, הסרסרות,
מיכלי השמן המניעים
את גלגלי תעשיית המסחר,
קרנות השפע של הבורסה, של הדת והתרבות;
אתם המבשרים בנייה והרס, לידה ומוות
לא ביחידות ולא בתריסרים,
כי אם בסיטונות גלובאלית;
אתם הסם המשכר, המגרה,
המפשׂק כל-כך הרבה ירכיים
על כל-כך הרבה מיטות רכות בלילה.

מחזות 1 307

ולמה כל החשבונות?! החיים עוברים, עוברים, ובמקום לקחת בהם חלק אנחנו עסוקים בחשבונות!

מחזות 2 194

לקוח (לזונה) לא מספיק לזרוק מחיר ולקרוא לו תעריף!
מחיר צריך גם להיראות,
מחיר צריך צורה, צריך שיהיו לו
שתי רגליים לעמוד, פרצוף הגון,
מחיר זה בן-אדם קטן, אי-אפשר
לזרוק אדם באוויר וללכת!

מחזות 5 128-129

אוח, אלוהים, מתי יהיה סוף לתשוקות?
בשר, אתה עולה לי כל-כך הרבה!
לו הייתי רוּח, היו לי חסכונות בלי סוף!

מחזות 9 192

אלוהים שבשמים הוא היודע
כמה קשה לי הוצאת כספים.
אני חי כמו בעצירות נצחית, גונח
וגונח ומוציא בקושי זית.
מהו כל סיפור חיי? – טור גדול
של הוצאות ללא תכלית וקץ.
מה צריך אדם לעשות? ואיך לחיות?
הלב יוצא אל קצת חיים, ומוכרחים
לזרוק לו עצם, ובעולם הזה אין
כלום חינם, הכל עולה, שום מתנות.

מחזות 5 143-144

הפרנסה היא, איך לומר, הכרח,
להתפרנס – מלת יסוד, לא נשגבת,
צנועה, אך עומדת בבסיס כל מחשבתנו.

מחזות 8 55

התברר לי שגם אם יש פ… פ… פ… פרנסה, יש כאלה עם עו… עוד יותר פ… פ… פרנסה.

מחזות 2 330

על אם הדרך, מחכה לעגלה שתחזיר אותי הביתה, שקעתי במחשבות וחישבתי חשבונות וראיתי שלא תצמח לי מן המוות אלא טובת הנאה בלבד: אין צורך לאכול, ולא לשתות, ולא לשלם מיסים, ולא להעליב אנשים. וכיוון שלא שנה אחת בלבד שוכב אדם בקבר, אלא מאות ואלפי שנים, נמצא שרווח עצום צפוי לי מן המוות. החיים – הפסד, והמוות – רווח. ואמנם זו מחשבה נכונה, ובכל זאת רע ומר: למה הונהג סדר כזה בעולם, שהחיים ניתנים לאדם רק פעם אחת וחולפים ללא תועלת?

מחזות 10 218

×