למה כשאנו סובלים – אי-שם מישהו נהנה!

פעם אחת, בשלוש או ארבע שנים, כשהכאב עובר כל גבול עד שהבושה כבר נעלמת, צריך להיות מישהו ששומע.

מחזות 1 36

איך זה לא להרגיש כאב –
כבר שכחתי!

מחזות 11 173

כאב הוא מה שזה שכואב לו
לא יכול להסביר לזה שלא כואב לו.

מחזות 11 253

אני לש את הכאב העצום שלי בבטן ובחזה, והופך אותו מצד לצד כמו לביבת כאב טעימה ושמנונית לקראת החורף.

מחזות 1 286

אתה פוחד מגנבים. לשם כך אתה מטיל
על הסבל שלי את משא המשמעות.
אבל מה המשמעות מלבד הסבל? אני מתגרד ומתגרד
ומנסה לחפור בסבל ולמצוא בו משמעות.

ואני אומר לכם: בתוך הסבל לא טמון דבר, רק סבל!
ואני רואה רק סבל ממלא את העולם!
וכל גוש סבל, מורכב מאלף רסיסים
של סבל, וכל רסיס של סבל בנוי אף הוא
ממיליוני פרודות של סבל!

מחזות 3 80

אל תחשוב שאם אתה סובל –
אתה גם מעמיק.

מחזות 7 208

כשכואב לי, הרי זה כאילו
הייתי הראשון עלי אדמות שכואב לו.

מחזות 4 155

אחות (לגוסס) הנח לנו, איש אומלל,
לא עצמנו עין זה שלושה לילות,
אנו עובדות פה בפרך.
תיכף תמות.
עוד מעט לא תחריש את אוזנינו,
עינינו לא ייתקלו בך,
העולם יהיה חופשי מזעקותיך,
לא תהיה, גופך
יושלך לבור, ערום ומלוכלך,
יירקב לאט, ייטמע באדמה,
איש לא יזכור אותך,
סבלך יימחק כלא היה.

ומי שישאל לשם מה היו הזעקות,
הכאב, הסבל הנורא, ולשם מה
בַּסוף המוות – לא ייענה;
ואנחנו עוד ננשום זמן-מה אחריך,
עוד יהיו לנו רגעי חיים,
ואז נמות גם אנו;
הנח לנו, איש אומלל,
סבוֹל בדומייה, ומוּת.

מחזות 11 152

כלום לא הגשמתי – אגשים לפחות את הכאב!

מחזות 4 243

כמות הסבל שלי, אלוהים, היא הדבר היחידי העומד לזכותי, כי מלבדה אין לי כלום.

מחזות 2 59

פעוטים חיינו, פעוט סִבְלֵנוּ.

מחזות 5 28

באת לעולם
להתענות מראש על צאתך ממנו!

הם אמרו שיעשו לי פצע,
ועשו לי פצע.
זה עולם שמקיימים בו הבטחות.

מחזות 7 144

ומה זה שמכריח אותנו
לנבור בכאב,
לסובב בו את האצבע
שוב ושוב?

מחזות 11 23

אני כמו הנידון למוות,
העולה על המוקד בשחר צונן של חורף.
ברגעים הראשונים חמים לו,
בעוד הצופים קופאים מקור,
אחר-כך באים הייסורים.

מחזות 8 68

למה כשאנו סובלים – אי-שם מישהו נהנה!

מחזות 8 183

לא חייתי די.
יכולתי להכאיב יותר.

מחזות 7 159

הכאב! אף פעם לא מדברים עליו כשהוא איננו,
אבל כשכואב – אין שום דבר חוץ ממנו.

מחזות 10 48

הנפש השתתקה סוף סוף,
רק הבשר קופץ כשמצליפים בו.

מחזות 7 146

כל העת בה התייסרתי,
כאילו בתוכי ליווה אותי
משקיף, שהביט במכאובַי
בסקרנות, ללא ריגוש, אפילו בהומור קל,
כמו צופה בתיאטרון מוגזם, לא טוב.

מחזות 8 106

המוות הוא לא-כלום, הסבל לא-כלום.
פחות מעפעוף עין.

מחזות 11 152

יש כאב ויש כאב.
יש כאב חולף, ויש כאב
שלא חולף – אתה חולף.
אתה חולף – חולף הכאב.

מחזות 11 253

×