כל אחד והחיים שלו. אחד נעשה דוֹקטוֹר ואחד נעשה דֶקוֹרָטוֹר.

אשה באמת, מה ההבדל, השֵד ייקח את כולם. אחד אוהב את האטריות דקות, השני שונא גזר מבושל – ולזה הם קוראים תכונות אופי ואינדיבידואליוּת!

מחזות 6 295

אתה גנב רומני, אבל אני אעשה ממך שטיח פרסי.

מחזות 1 306

שמעתי שנשים מעריכות מאוד עקשנות של גבר ולכן אני נאלץ להיות עקשן למרות שאני בכלל לא כזה.

מחזות 1 243

אין לי אידיאלים, כזאת אני, מטריאליסטית ואגואיסטית. קודם הציפורן הקטנה שלי ואחר-כך בלגיה.

ספר חנוך לוין הצעיר 71

אשה תראה, אתה אדם חביב ומנומס ועדין, אדם נבון ורציני, אדם שקול שאפשר תמיד לסמוך עליו, ואני מאוד מאוד מעריכה אותך והכל, אבל עשה לי טובה ואל תבלבל לי את המוח.

מחזות 2 104

לעזאזל, אין לי מושג
איזה פגם אפשר למצוא בי.
אני מחפש ומחפש ואינני מוצא.
קודם כל, הכל מוכר כל-כך,
ולפיכך מעורר אמון, פני
מזכירים מייד בית, שלווה,
נינוחות, ארוחת צהריים והנמנום שאחריה,
ושנית, יש בי כה הרבה, כה הרבה,
והארשת… איזו ארשת! אפשר
להתפוצץ מרוב ארשת! והכל מגוּון,
מוכר וזר, גלוי ונסתר, סימטרי, א-סימטרי,
רוחני, גופני, דקלמני, שתקני,
רגשני, כוחני, הרהורי, ייצרי,
חלומי, מעשי, דמיוני, רפרפני,
אדמתי, אוורירי, שלהבתי, מימי –
שעל-כן אני פוסק בזה פה אחד
שאי-אפשר לראות אותי ולא
לאהוב מייד, על המקום,
ללא דיחוי, לעד.

איך זה, תסביר לי, שכולכם מתחילים באמנות וגומרים בחנות?

מחזות 2 80

עוד כשהייתי קטן יעצו לי לדאוג שיהיה לי הוֹבּי, ואני זלזלתי, ורק עכשיו אני רואה כמה צדקו. אדם מוכרח שיהיה לו הוֹבּי, כי לפעמים החיים מתמשכים בצורה כה מייגעת ולאדם אין מספיק חומר כדי למלא אותם והוא מסתובב בחדר שלו ותולש לעצמו את השערות שעוד נותרו לו. אבל אם יש לו הוֹבּי, הוא יכול להיות רגוע וגם השערות שלו נשמרות. כשהוא רואה איך לפתע מתקרבת אליו שעה ארוכה וריקנית הוא מיד נכנס לתוך ההוֹבּי שלו, יושב שם קטן מכוּוץ וחרוץ, עד שלפתע הוא נוכח לדעת שהשעה המתמשכת נמצאת כבר מאחוריו ואז בעל ההוֹבּי יוצא מתוך ההוֹבּי שלו ומתמתח ומגלה להפתעתו שהנה הנה הגיעה השעה לארוחת הערב.

מחזות 1 259

אני שובבה ועליזה ומצייצת כמו ציפור, ואין לי אף אחד. הכל סגור אצלי בפנים, אני מתפוצצת. כמה דברים שהייתי יכולה להעניק לגבר, מסירות ואהבה, ולהדביק אותו בצחוק שופע, ואין לי אף אחד. ואני נשארת עליזה.

מחזות 2 25

החנפנות שלי טהורה כמו השמים באביב.

מחזות 1 246

אני אדם די פשוט מיסודי.
לא תמיד אני נושם.
כשלא רואים אותי אני אוהב לשבת בגב כפוף
ולאכול דברים רכים.

מחזות 7 196

אני מכיר את הצנועים, הביישנים האלה! עוקבים תמיד בסתר אחרי חיים של אחרים כדי למצוא שם נקודות תורפה שיקלו עליהם את הנטל של עצמם! בוחנים אותנו יומם ולילה, יורדים לנו לשורשי השערות, לתוך הסירים, מתחת לסדינים! וכשהם מוצאים משהו, אוי, כשהם מוצאים משהו רך ומסריח, הם נרדמים עם חיוך של תינוק על השפתיים!

מחזות 2 115-116

הוא אומר שגם לגיבן יש עצבים.

מחזות 1 11

הוא אדם הגון, אם הוא אומר שהוא ימות, הוא ימות.

מחזות 2 137

כמו שאני מנומס, אני יודע להיות גם גס. זו לא בעיה בשבילי כי מטבעי אני גס.

מחזות 1 256

עכשיו איבדתי את החן של התולעת, וחן של בן-אדם לא קיבלתי.

מחזות 2 148

אוי כמה שאני רוֹצָה כבר אחד כזה. שיישב איתי בבית בפיז'מה, שיהיה כולו שלי, ואני אגיש לו ואדגדג אותו. אני מתפללת שהוא יהיה יפה. ושיהיה עליז. לא איכפת לי כל-כך החוכמה, אבל שיהיה עליז, ושיהיה לו עור נעים. ושיהיה מבוסס, לא מי יודע מה, אבל מבוסס. השכל באמת לא חשוב לי.

מחזות 2 15-16

אני תמים וחלק כמו ישבן של תינוק שעושה לך כל פעם מחדש על הידיים ואתה אפילו לא יכול לכעוס עליו.

מחזות 1 288

שדכן קמצנים! אצלם בנדיבות נשפך רק הכיעור!

מחזות 4 25

פנים של כרטיסן באוטובוס, ורץ כמו סוכן ביטוח.

מחזות 2 155

העקשנות משתלמת – הטרדנים זוכים.

מחזות 4 117

אני הרי ביסודי נזיר מתבודד – רק התאווה לדג-מלוח ולישבן-אשה הרסה את חיי!

מחזות 4 243

גמד אני איש קצר עם יד ארוכה.
כגודלי, כן גודל אהבתי למין האנושי.
בייחוד אני שונא ילדים, אלה מתיימרים
להיות לי שותפים לגובה, ובחשאי
עוברים אותי לאט בלעג דק.

מחזות 6 69

נורא מרגיזים אותי אנשים, מתנהגים כאילו הם בני-אדם!

מחזות 6 265

כנראה שאני בן-אדם מאוד מסובך. כלפי חוץ לא רואים כלום, ואני לא חש כלום, וכנראה שאין כלום. אבל בתוככי נפשי פנימה נעשית חתיכת עבודה, קלחת הגונה, מרק אפונה רותח, הרגשות אשמה וכאלה בלי סוף, וכשאני עושה מעשה נבלה – בתוך-תוכי אני בוכה.

מחזות 9 236

מרגיש את עצמך בטח חכם מאוד עם השתיקות העמוקות שלך. אני עצמי שותק לפעמים שעה ולא עושה מזה עניין גדול.

מחזות 2 19

שלא יעלה על דעתך שאתה לא טיפש.

מחזות 1 12

לחינם העמדתי פני פיקח,
שמעמיד פני צנוע.

מחזות 7 167

אלוהים לא עשה אותי שובב.

מחזות 1 106

אשה ממבט ראשון לא אהבתי אותך.
יש בך משהו לא ישר. כוזב, חנפני, מָהוּהַ, לא נעים, חלקלק, אנוכי, נהנתני, משמים, קטנטני, לא חכם ולא ישר.
גבר "לא ישר" אמרת פעמיים.
אשה ועדיין לא הגזמתי.

מחזות 8 164-165

חוק הוא בעולמנו שאם תפקיד או תואר ריקים מתוכן מעשי – הם יישכחו וידהו עד מהרה והאדם יוכתר בתוקף מעשיו בלבד. לדוגמה, אם יחליט דוקטור, כתוצאה מניסיונו, להיות טוב-לב, לעזור לאנשים, ויעשה זאת זמן ממושך ובאופן בלעדי, יִבּוֹל עד מהרה הדוקטורט שלו בעיני הבריות, תבלוט אך העזרה שהוא מגיש, וכולם יתחילו לראות בו עוזר. לאחר שנתיים או שלוש לא יוכל לקבל עוד מישרת דוקטור, אלא רק עוזר לדוקטור, כלומר אסיסטנט, ולאחר חמש שנים לא יהיה אפילו עוזר לדוקטור, אלא ייחשב לעוזר סתם, ויהיו לו קשיים למצוא מישהו שלו יוכל להתמנות לעוזר.

כל אחד והחיים שלו. אחד נעשה דוֹקטוֹר ואחד נעשה דֶקוֹרָטוֹר.

מחזות 2 30

×