בכורה

2012 בימוי: אירנה גורליק
"

 כי אצלי הבעיה שחתונה, כלומר, עוד לא ממש, טרום-חתונה, יותר נכון, רצון להכנה לטרום-אירוסין.

אני שוזס. שמי שוזס ואני שוזס. לפעמים מבלבלים עם מוֹזֶס, אבל מוזס קומה גימ"ל, ואני קומת קרקע – שוזס. הרבה נשים דופקות אצלי בדלת, אני פותח, שואלות על מוזס, אני אומר "מוזס, קומה גימ"ל", ובלב אומר "ומתי פעם לשוזס?", והנה סוף סוף פעם, אחת שוב למוזס, אחרי חצי שעה מוזס זרק או שהתייאשה ממוזס, ואמרה "למה לא, בדרך למטה ננסה פעם שוזס", ועכשיו יש אשה, וצריך לפתוח בהכנות למאמץ, ועם קצת זיעה תהיה של שוזס, שוֹזֶסִית, יהיה גם שוֹזֶסוֹן, אך אל נקדים את המאוחר, עוד יש המון עבודה, הלילה כבר למועדון ריקודים איתה, היא בשלב שעוד בודקת, צריכה לחשוב טוב-טוב אם רוצה שוזס במקום מוזס, החלפה לא קלה, לא פשוטה, מִקומה גימ"ל – מוזס, לקומת קרקע – שוזס, והחרוז לא עוזר בכלל, להיפך, אומרת שוזס ונזכרת במוזס, ומייד דמעות: געגועים למוזס, או חרטה על שוזס?

"
×