| תאריך | כותרת | מאת | בהוצאת | תקציר | סוג |
|---|---|---|---|---|---|
| 2018 | משחקים זיכרון – משחקים בזיכרון : חידוש "את ואני והמלחמה הבאה", 1968-2004: ניתוח עצמי של מעתק פנים-תרבותי ובין-תרבותי | גד קינר | מכאן יב (תשעג) 82-97 | ||
| 2017 | אורות 8: חנוך לוין | יונתן דורי (עורך) | כתב-עת אורות | ||
| 2017 | השוטה בדרמה הישראלית | רינה ברוך | תל אביב : ספרא - בית ההוצאה לאור איגוד כללי של סופרים בישראל | עיון בדרמה האוונגרדית בישראל: יוסף מונדי, נסים אלוני, חנוך לוין, אמיל חביבי ומוחמד בכרי | |
| 2013 | על אמצעים לשוניים-סגנוניים בעיצוב עולם האבסורד במחזות חנוך לוין. | רינה בן שחר | דברים 5 (תשעג) 9-19 | הדרמה של חנוך לוין מזעזעת את הצופים נוכח האבסורד וחוסר הפשר שבקיום האנושי. לוין חותר תחת אידיאולוגיות כוזבות וסוגי שיח מקובלים המעצבים את עולמנו. במאמר זה מתוארות כמה תחבולות לשוניות רטוריות המעצבות את עולם האבסורד במחזותיו של לוין: סטיות מכללי ההצטרפות הסמנטית – של הלשון (selection restrictions) מטונימיות, פרדוקסים וטאוטולוגיה הם תווי היכר מרכזיים בדרמה של לוין - הם אמצעים לדיאוטומטיזציה, לדיסוננס ולהזרה, המשרתים את העולם המפורק, המפורר והמעוות שמעצב לוין במחזותיו. | |
| 2013 | הליצן בן דמות היגון : על רצינותה של הקומדיה הישראלית | חיים נגיד | אוניברסיטת תל אביב | היבטים קומיים בשפת התאטרון של נסים אלוני, חנוך לוין ומיקי גורביץ | |
| 2012 | בקט ולוין : שפת גוף, הוראות במה ואינטר-טקסטואליות | ברכה צמח | רסלינג | הוראות הבמה במחזה המודרני נועדו להעביר לצופים את מה שאי-אפשר להעביר באמצעות הטקסט של המחזה. המחזה הכתוב אינו בגדר יצירה סופית. רק על הבמה, בעזרת מערכת הנחיות, הוא מקבל חיים והופך מטקסט להתרחשות בימתית. דרך העיסוק, בין השאר, באינטרטקסטואליות, חפצים/החפצה, שפת גוף והוראות במה דנה ברכה צמח בשני מחזאים רבי-עוצמה והשפעה אשר עיצבו את פני את התיאטרון המודרני: סמואל בקט וחנוך לוין. ... בדרמה של לוין אנו עדים למרכזיותו של הגוף. הגוף האנושי הוא דימוי לתרבות הצריכה; הוא משמש כלי נשק במערכות | |
| 2010 | ומי אמר שההזיה היא שקר | איתן בלום | פרוגרמה 3 | - - | מאמר |
| 2010 | חנוך לוין – תיאטרון | גדי דגון | גדי דגון - צלם. עוקב אחרי חנוך לוין כבר שלושים שנה | ספר | |
| 2010 | הרפואה דוחה בתוקף את הפנייה שלכם לרחמים | נורית יערי | הוצאת כרמל | השיבה הנצחית במחזותיו של חנוך לוין מתוך האנתולוגיה "גופי הקרוע מלבלב: על מחלה ורפואה, מאמרים וקטעי ספרות" בעריכת יהושבע בנטוב | מאמר |
| 2010 | חנוך לוין: מונוגרפיה | יצחק לאור | הוצאת הקיבוץ המאוחד | תפיסתו האומנותית של חנוך לוין כפי שנוצרה בסאטירה הפוליטית, בקומדיות ואחר כך במחזות המיתוס שלו. במרכז ניצב התיאור המיוחד לקומדיה של חנוך לוין, זו המתרחשת סביב העדרה של דמות אב וסביב מרכזיותן רבת המשמעות של האשה והאם. לאור קורא את מכלול יצירתו של לוין באמצעות תורת הספרות, הגל, ניטשה ופרויד, מהם הושפע המחזאי, והוא מעמיק את הניתוח בעזרת הכתיבה התיאורטית של לאקאן, ז´יז´ק, דלז והוגים אחרים בני זמננו. המשורר והסופר יצחק לאור פותח בספר זה מרחב אינטלקטואלי נועז. | ספר |
| 2009 | בין פּז'וז'י לשׁצ'וצ'י ובין תל אביב לאוהיו | עמרי יבין | מאגנס | מרחב ומקום במחזותיו של חנוך לוין חנוך לוין הוא מחזאי, בימאי, סטיריקן, משורר וסופר, שרבים רואים בו את אחד היוצרים הישראלים החשובים והמשפיעים ביותר במאה העשרים. הספר בין פז'וז'י ושצ'וצ'י ובין תל-אביב לאוהיו, המוקדש לזירה הגאוגרפית שמעצב לוין במחזותיו, הוא מסע עיוני ראשון מסוגו אל נופיה הפיזיים והמנטליים של הדרמה הלוינית. מחזותיו של חנוך לוין זכו לעיונים מעמיקים של חוקרים מתחום הספרות, התאטרון ואף מתחומים אחרים. אם עד כה נטה המחקר להציג את העולם הדרמטי שלוין מעצב במחזותיו כעולם מובהק ואחדותי, ספר | ספר |
| 2008 | הקלישאי וההיסטורי – בין דימויים תקשורתיים לזיכרון אותנטי | זהבה כספי | איגוד ג | קריאה במחזה "הילד חולם" מאת חנוך לוין | מאמר |
| 2008 | "הפטריוט" בשירותה של "מלכת האמבטיה" | זהבה כספי | ישראל 13 | מלחמת ששת הימים ביצירתו של חנוך לוין | מאמר |
| 2007 | את ואני והכרזה הבאה | אונה שגב | אוני. תל-אביב | ניתוח הכרזות להצגות לוין: מאפיינים ומגמות | תיזה |
| 2007 | האדם, התשוקה והגוף | קרן יחזקאלי | אוני. תל-אביב | עיון במחזות של חנוך לוין | תיזה |
| הדיבור המימטי ה'לויני' | על רקע דיאלוגים ומונולוגים ישראליים בני תקופתו : עיון טקסטאלי[!]-לשוני בדיבור המימטי ביצירת חנוך לוין בהשוואה ליצירות אחדות בנות התקופה (מיטלפונקט, תלמי ומערכוני "הגשש החיוור) | תיזה | |||
| 2007 | המשפחה הלוינית | מורן אביטוב | אוני. תל-אביב | ייצוג המשפחה במחזותיו של חנוך לוין | תיזה |
| 2007 | הצגת אשכבה של חנוך לוין כמסע אסטרלי | אורנה בן-מאיר | מותר 14 | אשכבה מאמר | |
| 2006 | "היכן הם חבריא אותם הימים שדפקנו את רינה בגן השקמים" | עומרי יבין | מכאן ז | דימויה של העיר העברית הראשונה במחזות השכונה של חנוך לוין | מאמר |
| 2006 | הסבל האנושי כתמונת במה רב-פרספקטיבית | נורית יערי | מכאן ז | "המדמה" של חנוך לוין כמתווה לכתיבת טרגדיה בת זמננו | המדמה מאמר |
| 2006 | על דור שביזבז את משורריו | רויאל נץ | הו! 3 | חנוך לוין - קינה מאוחרת | |
| 2005 | היושבים בחושך | זהבה כספי | כתר הוצאה לאור | עולמו הדרמטי של חנוך לוין: סובייקט, מחבר, צופים. התמודדות רגשית, אמיצה וגלוית עיניים עם "חומרי הקיום" הקשים ביותר, שהיו "חומרי העבודה" של לוין: דם, קשרי דם, זיעה, דמעות, שתן, צואה, מוות, מחלות, חלומות, אשליות, וגעגועים היושבים בחושך הוא ספר ראשון מסוגו בארון ספרי המחקר על המחזאות הישראלית. הוא מציע מבט רחב, בהיר, רגיש ומעמיק על מפעלו הדרמטי של החשוב במחזאי ישראל. המחברת בוחנת את כל סוגי כתיבתו הדרמטית של חנוך | ספר |
| 2005 | בין הדמות הכתובה לבין הדמות הלבושה של לוין | מרב נתנאל-דנון | אוני. תל-אביב | תיזה | |
| "לחיות כמי שהפסיד" | ההומור היהודי של חנוך לוין | מאמר | |||
| 2004 | ערכים, חנוך לוין: האיש עם המיתוס באמצע | נורית יערי ושמעון לוי | הקיבוץ המאוחד בשיתוף קרן זגגי | עיונים ביצירתו התיאטרונית של חנוך לוין. אין עוד מחזאי עברי שיצירותיו זכו להתייחסות ביקורתית כה רבה ומגוונת בעיתונות הישראלית כמו חנוך לוין. החל ב"את אני והמלחמה הבאה" בשנת 1968, דרך שערוריית "מלכת אמבטיה", עבור לתגובות הנסערות על "הזונה הגדולה מבבל", דרך התשבחות ל"הילד חולם", ואי ההבנה הבסיסית לגבי "ההולכים בחושך", וכלה בהפקת "אשכבה" עד מסעה לפולין קיץ 2001. זכה, ולחילופין גם סבל מחזאי בלתי-מתראיין זה ביותר מאלפיים כתבות, ביקורות ושאר פיסות | ספר |
| 2003 | מצורת הגוף אל הבשר והדם | זהבה כספי | מכאן ג | ייצוגי גוף בדרמה של חנוך לוין | מאמר |
| 2003 | נוכחותם, עיבודם, איבודם ושלילתם… | גד קינר | עלי-שיח 48 | ...של יסודות נוף ארץ-ישראלי ביצירות חנוך לוין | מאמר |
| 2002 | תיאוריית יחסי-אובייקט למלאני קליין | שרון קופרפיש | אוני. תל-אביב | כעקרון מארגן בשלושה מחזות מיתיים מאת חנוך לוין | תיזה |
| 2002 | יצירת האמנות הכוללת והדהודיה אצל חנוך לוין ואחרים | גד קינר | זמנים 79 | מאמר | |
| 2002 | ה"בית" של חנוך לוין | במבי (עודד) פרידמן | אוני. תל-אביב | העיצוב הבימתי של חלל פנים הבית במחזות ה"שכונה" של חנוך לוין | תיזה |
| 2002 | המילה האירוטית – שלוש קריאות ביצירתו של חנוך לוין | נועם יורן | אוני. חיפה / זמורה ביתן | ההיבט השערורייתי, הקשה לעיכול והפורע סדר, מצוי במוקד יצירתו של חנוך לוין. גם אחרי שהתקבע מעמדו כיוצר המרכזי בתיאטרון הישראלי, הוסיף ללוות את יצירתו אי-נחת קבוע, אם כי קולני פחות מאשר המהומה שחוללו הסאטירות הפוליטיות של ראשית דרכו. ההכרה בכך מעלה אפשרות: אולי כדי לרדת לעומק המשמעות של יצירתו של לוין, כדי לשמר את הדחף הסרבני-מרדני של היצירה עצמה, יש צורך שגם הקריאה בו תהיה באופן כלשהו שערורייתית, ולכן גם קריאה שאינה שואפת לקאנוניזציה. יורן מציג שלוש קריאות נפרדות ומשלימות | ספר |
| 2001 | מושחלים לראווה על עמוד הקלון של שדרתנו | אראלה בראון | מותר 8 | תבנית ה- TRAUERSPIEL במחזות הייסורים של חנוך לוין | מאמר |
| 2001 | מאיוב לאויב | גד קינר | עלי-שיח 45 | עיון מחודש ב"ייסורי איוב" מאת חנוך לוין | יסורי איוב מאמר |
| 2001 | בתוך "המרחב הצר" | זהבה כספי | האוני. העברית | סובייקט, זהות וקיום בדרמה של חנוך לוין | תיזה |
| 2001 | חנוך לוין על־פי דרכו | מיכאל הנדלזלץ | הוצאת ידיעות ספרים | אוסף ביקורות על מחזותיו של חנוך לוין, שפורסמו בעיתונות במשך שלושים שנה. 40 הצגות בכורה של מחזות חנוך לוין התקיימו בחייו - 22 מהן בבימויו, ושתיים אחרי מותו. במשך יותר משלושים שנה הוא ריגש. הרגיז ועיצב את קהלו. הוא ניבא מציאות בסאטירות שלו. עירער על תפישות תיאטרוניות ואנושיות שגורות. יצר סגנון תיאטרוני וגיבש קבוצת שחקנים שאהבה להיות נאמנה לעולמו המיוחד. כי יותר משהוא יצר מחזות וקטעי פרוזה - הוא ברא עולם משלו. בכל הצגות הבכורה היה באולם מבקר התיאטרון של עיתון | ספר |
| 2001 | יקיצה וזיכרון ב"ילד חולם" מאת חנוך לוין. | זהבה כספי | מחקרי ירושלים בספרות עברית יח (תשסא) 309-319 | הילד חולם מאמר | |
| 2000 | איזה ליצן אתה, איזה ליצנים אנחנו. | נורית יערי | תיאטרון 1 | על מחזהו של חנוך לוין "הבכיינים". | הבכיינים מאמר |
| 2000 | "הלגיטימטור הגדול" | משה (ז'יל) צימרמן | עלי-שיח 43 | קווי מתאר להצגת היסודות הקבועים והמשתנים בפואטיקה של חנוך לוין | מאמר |
| 2000 | המופשט-הקונקרטי והמדינה | נועם יורן | עלי-שיח 43 | חנוך לוין ו"העולם הזה" | מאמר |
| 2000 | 'כולנו חלשים כל כך בעצם' | זהבה כספי | דפים למחקר בספרות 12 (תשס) 333-351 | תפיסת הכוח במחזות הראשונים של חנוך לוין | מאמר |
| 1999 | למה כובע? | קרין חזקיה | עלי-שיח 34 | מרוץ בעקבות כובעים במחזותיו של חנוך לוין : "סולומון גריפ", "חפץ", "יעקובי וליידנטל", "נכנע ומנוצח", "האשה המופלאה שבתוכנו" | האישה המופלאה שבתוכנו חפץ יעקובי וליידנטל מאמר נכנע ומנוצח סולומון גריפ |
| 1999 | "דמו לכם לא-כלום" | יצחק לאור | תיאוריה וביקורת 14 | על מושג הייצוג בדרמה של חנוך לוין | מאמר |
| 1999 | הקומדיה של חנוך לוין | יצחק לאור | אוני. תל-אביב | פטישיזם תיאטרוני כאופן קיום | תיזה |
| 1999 | מחשבות מוות | נתן זך | הד החינוך, גיליון ע"ג, בהוצאת הסתדרות המורים | נתן זך על ספר השירים "חיי המתים" | חיי המתים רשימה שירה |
| 1998 | תעתועי הקול מן השמים | אראלה בראון | בקורת ופרשנות 33 | נושא העקדה במחזות המחאה של חנוך לוין | מאמר |
| 1998 | צחוק וצמרמורת | חיים נגיד | הוצאת אור-עם | על מחזות חנוך לוין ספר ראשון על חנוך לוין, היוצר המרכזי בתיאטרון הישראלי בשלושים השנים האחרונות. לראשונה מצטיירת תמונה כוללת של הדרמה הלוינית מראשיתה ועד ימינו. בספר פרטים ביוגרפיים על חנוך לוין שלא נודעו עד כה ופרשנות לרוב מחזותיו. חיים נגיד-משורר, מחזאי ומרצה לדרמה בשלוחה של אויברסיטת חיפה ב"אורנים", עורך-שותף של כתב העת "התיאטרון". הספר מבוסס על מחקר שנעשה באוניברסיטת ת"א וזכה בפרס דב סדן לחקר הספרות העברית, 1996. | ספר |
| 1997 | חדר ההמתנה של הזונה | נועם יורן | תיאוריה וביקורת 10 | חנוך לוין ועיתונות נשים | מאמר |
| 1997 | "לא אצא" : שפת הדיבוק אצל אלוני, סובול ולוין | דורית ירושלמי | אוני. תל-אביב | תיזה | |
| 1996 | חנוך לוין, "הזונה הגדולה מבבל" : עלילת נקם ומשמעותה. | גלעד שפירא | ידיעות למורים 283 | הזונה הגדולה מבבל מאמר | |
| 1995 | "כתבתי מחזה רך מדי… לכל הרוחות" | יוסף מילמן | עלי-שיח 36 | ניכור מטפיסי ופואטי בתיאטרון המחאה של חנוך לוין | |
| 1994 | תיאטרון מגלם מיתוס | אוריאל זוהר | עתון 77; ירחון לספרות ולתרבות 170 | בעיקר על חנוך לוין ונסים אלוני | מאמר |
| 1994 | אין תיקו עם המוות | חיים נגיד | טעמים א, 1 | על יצירותיו של חנוך לוין. | מאמר |
| 1994 | קורא, ולבו מתפעם מיופי | עידן לנדו | חדרים 11 | הרהורים על "המשקיף" מאת חנוך לוין | איש עומד מאחורי אישה יושבת מאמר |
| 1993 | חנוך לוין – חפץ | דנה לשם-עזרא | הוצאת אור-עם | חפץ ספר | |
| 1992 | חתונות, חתנים וכלות במחזותיו של חנוך לוין | ברוך לינק | עלי-שיח 29-30 | מאמר | |
| 1992 | חיים ביחס | מנחם פרי | הספריה החדשה | על הספר "איש עומד מאחורי אישה יושבת" על הספר 'איש עומד מאחורי אשה יושבת' | איש עומד מאחורי אישה יושבת |
| 1991 | המלך האכזר מכל המלכים | יצחק לאור | סימן קריאה 22 | הסאטירה של חנוך לוין, ממרחק זמן הופיע גם בספרו "אנו כותבים אותך מולדת" (תשנ"ה) | מאמר |
| 1991 | פאנק : על "יעקובי ולידנטל" מאת חנוך לוין | גרשון שקד | מאזנים סה | יעקובי ולידנטל מאמר | |
| 1990 | פואטיקה של כוח : על חנוך לוין | יוחאי אופנהיימר | סימן קריאה 20 | מאמר | |
| 1989 | אלגוריה ואירוניה ביצירה הסאטירית של חנוך | אראלה בראון | Cornell Uni. | Erella Brown, Allegory and Irony in the Satirical Work of Hanoch [Ph.D Dissertation); Ithaca: Cornell University 1989 | דוקטורט |
| 1988 | "תן להתחתן כמו שצריך" | יצחק לאור | פרוזה 101-102 | על "סולומון גריפ" מאת חנוך לוין | מאמר סולומון גריפ |
| 1982 | "יש דמגוגיה של אדם שבע … | שוש אביגיל | מגון; לשאלות חברה ומדינה 63 | ... אך יש גם דמגוגיה של סובלים ומעונים" | על מחזהו של חנוך לוין "ייסורי איוב" | ייסורי איוב מאמר |
| 1982 | בין החפץ כרצון לחפץ הדומם | תמר בר-לב | אוני. תל-אביב | עיון במחזותיו של חנוך לוין | תיזה |
×