אחד המיבצעים המרתקים ב"מלחמת 10 הדקות" של צה"ל היה ללא ספק כיבוש ברית-המועצות, אף כי מבחינה כוללת נחשב למיבצע-שוליים. ביצוע המשימה הוטל על חוליה בת 3 אנשים (במקום 12 איש שהם התקן הרשמי למיבצע בהיקף זה), רב"ט זינגר, מפקד החוליה, ושני סגניו, טוראי קבר-רחל וטוראי אבוטבול.

ערב המיבצע סיימה החוליה הכנות אחרונות בנמל נהריה. בבוקר יום ה-21 לספטמבר, שעה 0600, נתקבלה טלפונית מסג"מ יפת סיסמת המיבצע. לקריאה "אחרי!" של רב"ט זינגר זינקו שני אנשי החוליה הנותרים המימה. הם צלחו את הים האגאי, המשיכו דרך הדרדנלים והבוספורוס ועלו על חופו הצפוני של הים השחור. תוכניתו של רב"ט זינגר היתה פשוטה עד להדהים, אם כי נועזת במקצת. על שני אנשיו הוטל לכתר את ברית-המועצות ממזרח וממערב ולהדקה בתנועת מלקחיים. על רב"ט זינגר עצמו היה לחצות בחשאי את ברית-המועצות ולהתחפר בעורפה ליד אוקיאנוס הקרח הצפוני במטרה לחסום נסיגה אפשרית של כוחותיה. המשימה בוצעה בדבקות ובדייקנות מופתיים. טוראי אבוטבול עלה על קטנוע שהוכן מבעוד מועד על-ידי אנשי הרכש והחל להקיף את ברית-המועצות לאורך גבולותיה עם רומניה, הונגריה, צ'כוסלובקיה ופולין. לחיילי הצבא האדום המופת­עים לא נותר אלא להשליך את כלי נשקם לרגליו, דבר שאילץ אותו לנסוע בזיגזג ולאבד שתי דקות יקרות. באותו זמן ערך טוראי קבר-רחל את מסעו שלו רכוב על גב גמל. הוא הקיף ביעף את הרפובליקות הדרום-מזרחיות של ברית-המועצות ולאחר היתקלות במספר בסיסי טילים והשמדתם התחפר על שפת ים אוֹחוֹצְק. הצבא האדום המתמוטט, שנצטווה – בדיוק כפי שחזה זינגר – לסגת ולהתארגן בקו החזית השני, עלה על מארב 0.5 של מפקד החוליה ונשבר לגמרי. התבוסה היתה שלמה. דגל לבן הונף על חומת הקרמלין. נשיא ברית-המועצות חתם על כתב הכניעה. בנאום לאומה הרוסית הבטיח רב"ט זינגר אספקה סדירה של קמח ומים.

תשע דקות וארבעים שניות מרגע הינתן הסיסמה יכול היה רב"ט זינגר לשלוח, מתוך גאווה וסיפוק, למפקדו סג"מ יפת את המברק הבא: "ברה"מ בידי. אני חוזר, ברה"מ בידי. אין אבידות. טוראי קבר-רחל נקע את רגלו". על כך השיב לו סג"מ יפת במברק חוזר: "ברכותי. אל תיקחו את סין. אני חוזר שנית: אל תיקחו את סין. תורני חדר-אוכל להערב: טוראי אפשטיין אברהם, טוראי אבוטבול מנשה".

כיבוש ברית-המועצות | 1967

מה איכפת לציפור » בוא אלי חייל נחמד
×