אידיליה

 

 

בְּשָׁעָה שֶׁבַע בָּעֶרֶב בָּאִים יְדִידַי הַטּוֹבִים.

יְדֵיהֶם שְׁלוּבוֹת לְאָחוֹר. הֵם שׁוֹרְקִים שִׁירִים עֲצוּבִים,

יוֹם הֻלַּדְתִּי הַיּוֹם וַאֲנִי מְחַיֵּךְ מְעַט,

יְדִידַי מַקִּיפִים אוֹתִי וּמְנַעְנְעִים בְּרָאשֵׁיהֶם לְאַט,

אֲנִי אוֹמֵר לָהֶם לָשֶׁבֶת וְהֵם יוֹשְׁבִים סְבִיבִי.

אֲנִי מַבִּיט בָּהֶם וְהֵם מַבִּיטִים בִּי.

 

א. מחלתה של מרת גוטמן

ד"ר בֶּרְגְמַן הָיָה נוֹתֵן בָּהּ סִימָנִים:

כְּאֵב-הָרֹאשׁ וְהַבְּחִילָה וְהַסְּחַרְחֹרֶת

וְהָרַעַד וְהַשִּׁכְחָה וְהָעִלָּפוֹן וְהַנְּפִילָה.

 

וּמָרַת גּוּטְמַן חוֹלָה מְאֹד

וְלֹא כִּסָּה מִמֶּנָהּ הָרוֹפֵא דָּבָר.

ג' פְּעָמִים שָׁאֲלָה אִם יֵשׁ לָהּ תִּקְוָה

וְהָרוֹפֵא מְשַׂחֵק בַּנְּיָרוֹת עַל שֻׁלְחָנוֹ.

 

הִיא נִסְּתָה לְהִתְעַמֵּל,

אַף נִעְנְעָה רֹאשָׁהּ בְּחָזְקָה

כִּי אָמְרָה בְּלִבָּהּ אוּלַי תִּשּׁוֹר הַמַּחֲלָה

כִּנְשֹׁר הַפְּרִי מִן הָעֵץ.

הִיא נִסְּתָה לְהָסִיחַ דַּעְתָּהּ,

הָלְכָה לַתֵּיאַטְרוֹן וְהִתְעַלְפָה לְרַגְלֵי הַסַּדְרָן.

 

וְהַמַּצָּב הוֹלֵךְ הָלֹךְ  וָרָע

וְהַפַּחַד מְכַסֶּה אֶת כָּל הַתִּקְווֹת הַגְּבוֹהוֹת.

חָשְׁבָה מָרַת גּוּטְמַן

אוּלַי תִּקְנֶה לָהּ מִטָּה חֲדָשָׁה

וּבְרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה תִּשְׁכַּב בַּמִּטָּה הַחֲדָשָׁה

וְתַתְחִיל בְּחַיִּים חֲדָשִׁים

וְהַמָּוֶת יִשְׁכַּח וְיַעֲבֹר עַל פָּנֶיהָ.

וְהַמָּוֶת יִשְׁכַּח, אֱלֹהִים שֶׁבַּשָׁמַיִם, יִשְׁכַּח.

 

בִּשְׁמוֹנֶה בָּעֶרֶב הָיְתָה הַתְקָפָה קָשָׁה.

נִשְׁעֶנֶת עַל כֶּתֶף בְּנוֹתֶיהָ יָרְדָה לְהָקִיא

וּבַעְלָהּ מְדַלֵּג לִפְנֵיהֶן לִפְתֹּחַ אֶת הַדְּלָתוֹת.

עָבְרָה חִוֶּרֶת מְאֹד  וּמִתְנוֹדֶדֶת

עַל פְּנֵי תְּמוּנָה וּשְׁתֵּי כֻּרְסוֹת

וְהִגִּיעָה אֶל בֵּית-הַכִּסֵּא.

הִדְּקָה הַבַּת הָאַחַת אֶת כַּף יָדָהּ אֶל מִצְחָהּ

וּמָרַת גּוּטְמַן הֵקִיאָה אֶל תּוֹךְ הָאַסְלָה הַמַּבְרִיקָה.

 

דָּם רַב מִן הָרֵאוֹת נִשְׁפַּךְ בְּקִיאָהּ,

וְהַגְּנִיחוֹת עֲמֻקּוֹת וּשְׁבוּרוֹת,

וּמַר גּוּטְמַן נוֹשֵׁךְ אֶת שְׂפָתוֹ הַתַּחְתּוֹנָה

וּמַבִּיט אֲחוֹרָה אֶל הַשְּׁכֵנוֹת הַנִּקְבָּצוֹת

וְהֵן מַבִּיטוֹת אֵלָיו.

וּבִשְׁפֹךְ מָרַת גּוּטְמַן אֶת דָּמָהּ הַחוּצָה

זָכְרָה אֶת הַמִּטָּה הַחֲדָשָׁה

וְזָכְרָה אֶת הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים,

אָז הֵסֵבָּה רֹאשָׁהּ אֶל הַשְּׁכֵנוֹת הַנִּקְבָּצוֹת,

וְעֵינֶיהָ כִּמְעַט עֲצוּמוֹת וּבְנוֹתֶיהָ מְנַגְּבוֹת אֶת מִצְחָהּ,

וְשָׁאֲלָה בְּקוֹל רָפֶה לָמָּה לֹא בָּא הַנַּגָּר,

וְהַשְּׁכֵנָה הָרָאשִׁית מְשִׁיבָה 'עוֹד מְעַט',

וְאַחַר-כָּךְ שָׁבָה מָרַת גּוּטְמַן לְהָקִיא,

וּבֵין דָּם לְדָם קָרְאָה 'אֵיפֹה הַנַגָּר',

וְהַשְּׁכֵנוֹת מִתְגּוֹדְדוֹת מֵאֲחוֹרֶיהָ וְצוֹחֲקוֹת צְחוֹק מַר.

 

בְּשֶׁבַע וָחֵצִי בָּעֶרֶב נִדְלָקִים פַּנָּסֵי הָרְחוֹב,

גְּבָרִים שְׁלוּבֵי גְבָרוֹת יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ טוֹב,

יוֹצֵאת הָאַלְמָנָה הַמְתֻקֶּנֶת, יוֹצֵא אִישׁ נִשְׁבָּר,

אָנוּ יוֹשְׁבִים בְּשֶׁקֶט וְאֵינֶנּוּ אוֹמְרִים דָּבָר,

יְדִידַי מְנַגְּבִים בְּמִטְפָּחוֹת אֶת הַזֵּעָה מִצַּוָּארָם,

הֵם מְנַפְנְפִים בָּעִתּוֹנִים עַל בָּתֵּי-שֶׁחְיָם.

 

ב. מות גיסו של במברג

יְדִידִי, הֲשָׁכַחְתָּ אֶת מוֹדָעוֹת הָאֵבֶל?

בַּחֲצִי הַלַּיְלָה רָץ בַּמְבֶּרְג אֶל הַדְּפוּס,

וּבְרַעַשׁ הַמְּכוֹנָה הִגִּיד אֶת שֵׁם גִּיסוֹ וְגִילוֹ

וְשֵׁם אָבִיו וְשֵׁם עִירוֹ הַחֲרֵבָה

וְטִיב מוֹתוֹ וּמוֹעֵד לְוָיָתוֹ,

וְהַפּוֹעֵל הָרָזֶה הָיָה מְנַעְנֵעַ בְּרֹאשׁוֹ כִּי שָׁמַע

וְאֶצְבְּעוֹתָיו מְצָרְפוֹת בָּעוֹפֶרֶת, אוֹת לְאוֹת,

אֶת שֵׁם גִּיסוֹ הַמֵּת שֶׁל בַּמְבֶּרְג.

 

הִזָּהֲרוּ מִפְּנֵי הַפּוֹעֵל הָרָזֶה,

כִּי בְּצָרֵף אֶצְבְּעוֹתָיו אֶת שִׁמְכֶם בָּעוֹפֶרֶת

תִּהְיו מֵתִים גְּמוּרִים.

 

לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר הָאֲוִיר עוֹדֶנּוּ צוֹנֵן,

מַדְבִּיק מוֹדָעוֹת הָאֵבֶל רוֹכֵב עַל אוֹפַנָּיו,

חָג סְבִיב בֵּית הַמֵּת,

עוֹשֶׂה כְּנָפַיִם לִבְשׂוֹרַת מוֹתוֹ,

שָׁף בְּיָדָיו לְחַמְּמָן, מַחְשְׁבוֹתָיו קָרוֹת וַעֲיֵפוֹת.

 

וְלִפְעָמִים יַעֲבֹר הַשּׁוֹטֵר אוֹ מֵרִיק הַפַּחִים,

וְיִרְאֶה אֶת הַדְּלִי וְהַדֶּבֶק וְהַמִּבְרֶשֶׁת

וּמֵאָה מוֹדָעוֹת הָאֵבֶל עַל גִּיסוֹ הַמֵּת שֶׁל בַּמְבֶּרְג,

וְהַמַּדְבִּיק מְשַׂמֵּחַ אֶת לִבּוֹ הַקַּר

בְּזֶמֶר פַּרְסִי עַתִּיק.

 

כְּמוֹ שֶׁעוֹלָה הַצְּעָקָה מִן הַכְּאֵב,

עוֹלֶה הַבֹּקֶר מִתּוֹךְ הַלַּיְלָה.

קָם הָתַּרְנְגוֹל וְהֵעִיר אֶת הַשְּׁכֵנָה.

קָמָה הַשְּׁכֵנָה וּפִהֲקָה הַשָּׁמַיְמָה

וּפָתְחָה אֶת הַתְּרִיסִים

וְרָאֲתָה כִּי הַלַּיְלָה פָּלַט מֵתִים.

 

שוֹתִים תֵּה בִּדְמָמָה בְּאוֹר צָהֹב וְדַל,

אֲשֶׁר הִתְקִינָה לְהָאִיר אֶת עֵינֵינוּ חֶבְרַת הַחַשְׁמַל,

בְּשָׁעָה עֶשֶׂר בָּעֶרֶב רוֹעֵה הַזּוֹנוֹת יוֹצֵא,

מְחַלֵּל שִׁירֵי עֹנֶג, מוֹלִיךְ נַעֲרוֹתָיו לַמִּרְעֶה,

אַחַת קְטַנָּה וּשְׁחֹרָה, הַשְּׁנִיָּה בֵּינוֹנִית וּצְהֻבָּה,

גּוֹעוֹת לְעֵבֶר הַיָּם, בְּעֶצֶב אוֹהֲבוֹת אַהֲבָה.

 

ג. הלווייתו של אברהם צדר

הִנֵּה קְרֵבוֹת הַמַּצֵּבוֹת.

הָעֵצִים הַיְרֻקִּים חוֹפִים עַל הָאֶבֶן

וְהָאֶבֶן מְכַסָּה עַל הַגּוּפוֹת.

הַכֹּל מֻנָּח בִּמְקוֹמוֹ

וְהַשַּׁלְוָה רַבָּה.

הַנִּפְטָר אַבְרָהָם צֶדֶר,

נָקִי וְעָטוּף בְּטַלִּית

יִשָּׂאוּהוּ אַרְבָּעָה אֲנָשִׁים,

לְפָנָיו הַחַזָּן הַמְזַמֵּר

וְאַחֲרָיו הַנָּשִׁים הַבּוֹכִיּוֹת,

וּבָאֶמְצַע מוּטָל הוּא,

חֲתַן הָאֵבֶל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

הַקַּבְּרָן קוֹפֵץ אֶל הַבּוֹר,

אֶת הַמֵּת יָרִים בִּזְרוֹעוֹתָיו

וְיָנִיחַ אוֹתוֹ בַּבּוֹר.

 

אָנוּ הוֹלְכִים אֶל הָאֲדָמָה,

זִכְרוּ אֶת מַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים,

חִשְׁבוּ עָלֵינוּ לִפְרָקִים,

אֵיךְ הָיִינוּ גַּם אָנוּ בָּאוֹר

וְעַכְשָׁו נִזְרַעְנוּ בַּחשֶׁךְ

לְזַמֵּר אֶת פְּרִי מַעֲשֵׂינוּ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.

 

וּבְבוֹא הַמָּשִׁיחַ

יִפָּתְחוּ הַקְּבָרִים, קֶבֶר קֶבֶר לְאִישׁ,

וְהַמֵּת יָקוּם וִימַצְמֵץ בְּעֵינָיו,

וִינָעֵר אֶת הָאָבָק מִכְּנַף טַלִּיתוֹ,

אָז יָקוּמוּ כֻּלָּם שֶׁלִּוִּינוּ לְעוֹלָמָם,

יָקוּם הַנּפְטָר אַבְרָהָם צֶדֶר,

יָקוּמוּ אָבִיו וְאָבִיו-זְקֵנוֹ,

וְכָל אֲבוֹתֵינוּ אֲשֶׁר צִוּוּ לָנוּ אֶת מוֹתָם.

וְכָל הַנְּעָרִים יַעֲלוּ וְיַעַמְדוּ,

וּבֵין הָעַרְבַּיִם הָאֲוִיר מָתוֹק,

וְכָל הַמֵּתִים יִשְׁתָּאוּ לִרְאוֹת

אֵיךְ גָּדְלוּ הָעֵצִים וְהֶאֱפִירָה מַצַּבְתָּם,

וְעוֹד יַבִּיטוּ וְיִשְׁתָּאוּ זֶה אֶל זֶה

וְהַמָּשִׁיחַ עוֹבֵר בֵּינֵיהֶם וְצוֹחֵק

וּמְחַלֵּק סֻכָּרִיּוֹת מֶנְתָּה.

 

צוֹפִים מִבַּעַד לַחַלּוֹן אֵיךְ כָּבִים אוֹרוֹת הַבָּתִּים.

הוֹלְכֵי לִישׁוֹן בַּלַּיְלָה, לֹא כֻּלָּם בַּבֹּקֶר קָמִים,

מִי יִתְהַפֵּךְ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וּמִי תָּבוֹא עָלָיו מַהְפֵּכָה,

מִי יֵרֵד לְהָקִיא בַּחשֶׁךְ, ומִי תֵּרֵד עָלָיו הַחֲשֵׁכָה.

בְּשָׁעָה שְׁתֵּים-עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה כָּבִים פָּנָסֵי הָרְחוֹב,

יְדִידַי וַאֲנִי מַבִּיטִים וְרוֹאִים כִּי לֹא טוֹב.

 

ד. סוף דבר

אַחֲרֵי הַחֲתוּנוֹת וְהַשְּׂמָחוֹת

וְהַמְּצוּקָה וְהַתְּפִלָּה וְהָרֶוַח וְהָעֱנוּת

וּתְפִלַּת הָעֲנִיִּים וּבִרְכַּת הָעֲשִׁירִים,

הִנֵּה בָּא הַסּוֹף,

וְהוּא רַע יוֹתֵר מִשֶּׁחָשַׁבְנוּ

וְרַע יוֹתֵר לֹא יָכוֹל לִהְיוֹת.

מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַּיִת חָדָשׁ

יֵלֵך וְיָשֹׁב אֶל סוֹפוֹ;

מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר נָטַע כֶּרֶם

יֵלֵךְ וְיָשֹׁב אֶל סוֹפוֹ;

מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר אֵרַשׂ לוֹ אִשָּׁה

יֵלֵךְ וְיָשֹׁב אֶל סוֹפוֹ;

מִי הָאִישׁ הַיָּרֵא וְרַךְ-הַלֵּבָב

יֵלֵךְ גַּם הוּא וְיָשֹׁב אֶל סוֹפוֹ.

 

וְכָל הַמְּקַרְקְעִין יִהְיוּ מִטַּלְטְלִין בְּרוּחַ עַזָּה.

וְכָל הַמְּקַרְקְעִין יִהְיוּ מִטַּלְטְלִין בְּרוּחַ עַזָּה.

וְכָל הַמְּקַרְקְעִין יִהְיוּ מִטַּלְטְלִין בְּרוּחַ עַזָּה.

 

יֵשׁ אֵפוֹא מָקוֹם לְיֵאוּשׁ מֻחְלָט,

לְשֵׁנָה אֲרֻכָּה וְלַחֲלוֹמוֹת זִמָּה,

לְשִׁירֵי הֶפְקֵר וּלְהוֹנָאַת הַחֶנְוָנִים,

לְיִדּוּי אֲבָנִים בִּזְקֵנָה וְגִבֵּן,

לַעֲזִיבַת הַנַּחֲלָאוֹת וְלִשְׁמִיטַת חֲפָצִים קְטַנִּים.

 

וּבְכֵן, רָעִים חַיֵּינוּ, רַע מוֹתֵנוּ,

אָבְדָה תִקְוָתֵנוּ.

 

אֲנִי מְנַגֵּב אֶת מִצְחִי, בַּחַלּוֹן היָּרֵחַ עוֹלֶה

וְהוּא נָפוּחַ, מְסֹאָב בִּכְתָמִים וְחוֹלֶה,

יְדִידַי קָמִים עָלַי בְּצִוְחַת עוֹפוֹת שְׁחוּטִים,

דָּם שָׁחֹר וְחָמוּץ מֵצִיף אֶת פָּנַי הַשְׂרוּטִים,

וְעִמָּנוּ הַזַמֶּרֶת הַשְּׁמֵנָה וְהִיא מְזִיעָה פְּלָגִים,

אָנוּ עוֹלִים עַל יַרְכָתֶיהָ, זוֹקְפִים אֶת הַתֹּרֶן וּמַפְלִיגִים.

×