[האם יושבת בביתה לפנות ערב עם בתה, העומדת להתחתן]

האם

בשש לפנות ערב יבוא המבשר,

בשש לפנות ערב יבוא המבשר,

לא מן השמים ולא על סוס דוהר,

הוא יבוא במכונית קטנה עם רופא,

הוא ידפוק על הדלת ויאמר בקול רפה…

 

הבת

בשש לפנות ערב יבוא המבשר,

וימצא אותי מוכנה לקראתו

כמו כלה מוכנה לקראת חופתה,

ובשש לפנות ערב, בשש לפנות ערב, לפני שהשמש תשקע,

מקצה הרחוב ועד קצה הרחוב תישמע צעקה.

 

[נכנס החתן המת של הבת]

החתן

והמלים הסתמיות שאמרתי לך

מקבלות משמעות כבדה,

ואת לפתע תאהבי אותי

כפי שלא אהבת מעולם,

אך הפנים שלי, והמלים שלי,

והחיוך שלי האחרון,

מתוך החיים שלך הם כבר יוצאים

ועוברים אל תחום הזיכרון.

 

האם

בשש לפנות ערב יבוא המבשר,

ובשש ורבע ייצא המבשר,

ויילך לבשר בבית אחר,

ובבית אחר אשה כבר תחכה,

הוא ידפוק על הדלת ויאמר בקול רפה…

 

הבת

בשש ורבע ייצא המבשר,

ויותיר אותי יושבת בקצה המיטה,

כמו כלה עייפה לאחר חופתה,

ובשבע בערב, בשבע בערב, אחרי שהשמש תשקע,

מקצה הרחוב ועד קצה הרחוב תהיה דממה ריקה.

 

החתן

והמלים הסתמיות שאמרתי לך

מקבלות משמעות כבדה,

ואת לפתע תאהבי אותי

כפי שלא אהבת מעולם,

אך הפנים שלי, והמלים שלי,

והחיוך שלי האחרון,

מתוך החיים שלך הם כבר יוצאים

ועוברים אל תחום הזיכרון.

שיר המבשר | 1974

מה איכפת לציפור » בוא אלי חייל נחמד
×