[שר בממשלה הולך ברחוב]

שר אני שר בממשלה. כן כן, אני שר בממשלה. יש לי מכונית גדולה עם נהג ואני שותף להכרעות הגורליות של המדינה. אתם מפקפקים, אני יודע. אני לא כל-כך נראה כמו שר. אני נראה סתם אידיוט, וזה גורם לי עונג מיוחד שאני נראה סתם אידיוט כמוך וכמוהו בעוד שלמעשה אני שר. התחביב שלי הוא ללכת ברחוב כשיש לי פנאי, סתם ללכת בין האנשים כמו אידיוט ולראות איך הם מסתכלים עלי ברחמנות או בבוז מבלי שיידעו שיש לי מכונית גדולה עם מספר כחלחל ונהג שחרחר ושאני שותף להכרעות הגורליות של המדינה. זה מעביר רטט של עונג בחוט השדרה שלי. אני מצטחק לי בתוך-תוכי וחושב: חכו עד שיתברר לכם מי אני. מי אני. אני אוהב לראות את הפנים שלהם כשנודע להם מי אני.

[נכנס איש. השר לקהל]

הנה הולך לו איש ברחוב. אני נראה כמו אידיוט.

[מסתובב מול האיש כדי שיבחין בו. האיש מביט בו ומחייך בחמלה. השר לקהל]

הוא חושב אותי לאידיוט. [מתמוגג] הוא חושב אותי לאידיוט.

[האיש מלטף את ראשו ברחמים. השר צוהל. לקהל]

הוא חושב אותי לילד מפגר. הוא לא יודע מי אני! מי אני!!

[האיש פונה לצאת ואז לובשים פני השר ארשת ניצחון ערמומית והוא קופץ מול האיש, קורץ לקהל. לאיש]

אתה יודע במקרה מי אני?

איש אני לא יודע מי אתה, אבל עם פרצוף כמו שלך מתאים לך להיות שר בממשלה.

שר בממשלה | 1970

מה איכפת לציפור » נשר שחור על גג אדום
×