[בין ערביים. גן ציבורי. בחורה נפלאה בשם שירלי יושבת על ספסל. צ'ופק ואפצ'יק
נכנסים, רואים אותה, מביטים בהסכמה זה בזה, מתקרבים אליה]

צ'ופק פנוי?

שירלי [מחייכת בנימוס]

כן.

[שניהם מתיישבים]

צ'ופק צ'ופק ואפצ'יק. ואת?

שירלי אני בריאה, תודה.

צ'ופק אלה השמות שלנו.

שירלי סליחה.

צ'ופק קורה.

שירלי שמי שירלי.

[פאוזה]

צ'ופק [לאפצ'יק, בלחש]

מתי אתה נכנס לתמונה?

אפצ'יק [בלחש]
אני חושב.
[פאוזה]

ותגידי לי, גברת שירלי…

שירלי קרא לי שירלי..

אפצ'יק ותגידי לי, מאדאם שירלי, מה התוכניות שלך לעתיד?

צ'ופק מי יודע? אולי היא תתחתן כל רגע? אולי תאומים? אולי תיסע
לקליפורניה? אולי לטיבט? אולי מנזר? אולי באר? אולי תהיה שחקנית? אולי
דוגמנית מסלול? אולי לסן-טרופה? אולי תלמד דיאטטיקה? אולי
מיקרובוטניקה? אולי תשתלם בגרוזינית? אולי פירנצה? אולי סחר דגים בחוף
השנהב? אולי יחסי ציבור לסרט הונגרי? אולי שותפות בבלינצ'עס מוקפאים?
אולי לסן -טרופה?

אפצ'יק סן-טרופה כבר אמרת.

צ'ופק לסן-טרופה חוזרים וקופצים! אולי דוברת משרד המסחר? אולי רומאן

בוושינגטון?

אפצ'יק אולי בסן-טרופה?

צ'ופק סן-טרופה אמרתי כבר פעמיים.

אפצ'יק היא קופצת שוב, סן-טרופה זה אצלה עניין שבשערה.

צ'ופק מתחילים להשתעמם גם בסן-טרופה.

אפצ'יק בסן-טרופה לא משתעממים כל-כך מהר.

צ'ופק בשבילה גם סן-טרופה היא לא מציאה כל-כך גדולה.

אפצ'יק אתה חושב שהיא מסתכלת כל הזמן רק על הנוף?! בסן-טרופה יש לה

כל פעם אהבה חדשה, פעם ריקרדו, פעם ליאופרדו…
צ'ופק גם ריקרדו וליאופרדו יוצאים בסוף מהאף, בסוף רוצים כבר משהו יציב,
קבוע…

אפצ'יק כשנמאס לה מהחולף, מריקרדו וליאופרדו, יש לה קבוע איזה גונתר או
לובסטר, וכשנמאס מהקבוע, גונתר ולובסטר, היא חוזרת לחולף, .לריקרדו
וליאופרדו, וכשהיא רוצה לערבב קבוע וחולף יש לה ריקרדו וגונתר, או
ליאופרדו ולובסטר…
צ'ופק לפעמים נמאס, רוצים לנוח גם מהלובסטרים והליאופרדים, רוצים איזה
מורים ובורים…

אפצ'יק אל תצחיק אותי, מורים ובורים! תיכף תביא גם איזה הוגיה וג'וג'ה

מאלבניה! מורים ובורים יכולים להיות אצלה בקושי השוער והנהג!

צ'ופק אם מתחשק לה פתאום, מכיוון המלהיפך, היא תיקח גם הוגיה
וג'וגיה!

אפצ'יק היא בחיים לא תכניס, לא למיטה ולא מתחת למיטה, שום הוגיה
וג'וג'ה!

צ'ופק אני לא אמרתי למיטה, אבל אם בדרך לאמבטיה היא עוברת בפרוזדור
ורואה איזה הוגיה או ג'וג'ה מצחצח את השטיח, היא יכולה במקום, על
השטיח, עם הוג'ה וג'וג'ה ביחד!

t t

אפצ'יק אני לא מאמין שהיא תגיע לחדירה מלאה עם הוגיה וגיוג'ה…
צ'ופק אני לא אמרתי חדירה, אפשר גם אוראלי…
אפצ'יק אוראלי שלה או של הוגיה וגיוג'ה?

t T I

צ'ופק אוראלי של הוגיה וג'וגיה, הוגיה למטה מלפנים, ג'וג'ה למטה מאחור.

אפצ'יק אם הוגיה וגיוגיה למטה – אולי. אבל בכל אופן היא למעלה, חושבת

על ליאופרדו או לובסטר.

צ'ופק בסדר, חושבת על ליאופרדו או לובסטר.

אפצ'יק בסן-טרופה.

צ'ופק בסדר, בסן-טרופה.

[פאוזה. צ'ופק ואפצ'יק מתבוננים בה משתאים, פעורי פה, פאוזה]
אז העולם שלך, מה?
[שירלי מחייכת בנימוס]
העולם שלה.

[פאוזה. שניהם יושבים עגומים מאוד]
אפצ'יק היא בטח שואלת את עצמה למה אנחנו עצובים.
צ'ופק אגיד לך בכנות, מאדאם צ'ן-לי…
שירלי שירלי.

צ'ופק סליחה, מאדאם שירלי. את הראית לנו פתאום שהעולם הוא מקום פתוח
עם המון אפשרויות, ואנחנו לא ידענו. אנחנו היינו בטוחים שלשבת באותו
מקום ולעשות כל יום אותו דבר – אלה החיים. ועכשיו מתברר שהחמצנו את
חיינו.

אפצ'יק אבל היא בטח חושבת שאנחנו עוד יכולים…

צ'ופק אף אחד לא שאל אותה אם יכולים או לא!
[פאוזה. לשירלי]
סליחה.

[פאוזה. לאפצ'יק]
אבל איך היא עושה את זה?

אפצ'יק את מה?

צ'ופק למשל, הנסיעה לקליפורניה.

אפצ'יק [צוחק]

פשוט קמה, קונה כרטיס ונוסעת.

צ'ופק פשוט קמה, מה? איך קמה? והולכת, ככה פשוט, למשרד נסיעות,
וקונה? וככה, נוסעת? אני לא מבין. ככה, קמה וקונה ונוסעת? ועוזבת הכל
פה? את כל התיק הרפואי שלה בקופת חולים?

אפצ'יק אין לה תיק רפואי, היא אפילו לא יודעת מה זה גריפה.

צ'ופק זה אולי מסביר הכל. אבל אדם שהתיק הרפואי שלו בקופת חולים פה,

לא יכול פתאום שם. זה לא הולך.

אפצ'יק אתה יכול לקחת את התיק איתך.

צ'ופק והרופאים שכבר מכירים אותי? ולעשות את כל הבדיקות מחדש? ואמי,
עם התיק הרפואי שלה, והקפה שפיה? והגבינה הלבנה? והלבן? והמיטה שלי?
והראי עם הסדק? והגעגועים לקליפורניה? זה לא ילך. פשוט לא ילך.
[פאוזה]

ויחד עם זה, כמה פשוט: לקום, לקנות כרטיס, לנסוע. אוי כמה אתה צודק!
פשוט טעינו, אני מוכרח לאכול את עצמי.

אפצ'יק [לצ'ופק, בשקט]

אתה רוצה לשבת ולהתחרט על כל ההחמצות שלנו עכשיו או אחר-כך?
צ'ופק אני מציע אחר-כך, כדי שלא נפסיד בינתיים את המאדאם צ'ו-לי
עצמה.

אפצ'יק צ'רלי לא בורחת. נתחרט חמש דקות, נחזור לצ'רלי, ואחרי שניכשל

עם צ'רלי נחזור לחרטה ממושכת.
צ'ופק ומתי נעשה תוכניות לעתיד?

אפצ'יק חמש דקות חרטה, אחר-כך צ'רלי, אחר-כך חרטה ממושכת, אחר-כך
העתיד.

צ'ופק אני רק מקווה שבינתיים צ'רלוטה…

אפצ'יק לוטה שלנו.

צ'ופק [לשירלי]

שמעי נא, זלוטה…
שירלי שמי שירלי…

צ'ופק [חד וקשה]

בובה, אני קורא בכינויי חיבה רק למי שאני באמת מחבב אותו, וכלפייך יש
לי מהרגע הראשון, אני עצמי לא יודע למה, ככה שגם אם תטפסי על הקירות
את זלוטה או שמטע, דעי להעריך את זה, ואם נתחתן פעם, יהיה עוד יותר
גרוע, תאמיני לי.
[לאפצ'יק]

הן מכבדות אופי מוצק.
[לשירלי]

ובקשר לקליפורניה, תארי לך שאת ואני…
[נכנס בחור, ניגש לשירלי, היא קמה אליו, מתחבקים ויוצאים]

צ יופק וה החבר שלה, שמו סטיואן-ט והוא מקליפורניה, ועכשיו היא נוסעת
איתו לשם.

[פאוזה ארוכה. צ'ופק ואפצ'יק יושבים מדוכדכים]

אפצ'יק אז באמת לקליפורניה. אנחנו מדברים, והיא נוסעת.

צ'ופק כי יש לה כבר בחור אמריקאי מקליפורניה. יש לה סטיוארט. לכן היא
מדברת על זה בטבעיות כזאת. לו היתה לנו סטיוארטית גם אנחנו היינו חכמים
גדולים.

[פאוזה]

וגס אותה עצמה לא יכולנו לקבל עם כל האופי המוצק, כי היא כבר תפוסה
עם סטיוארט. לכן מלכתחילה, ועקרונית, לא יכולנו, לא בגלל שאנחנו צ'ופק
ואפצ'יק, אלא בגלל שיש לה כבר את סטיוארט, ככה שאין לנו שום סיבה
להתחרט שיכולנו לעשות משהו ולא עשינו. פשוט לא יכולנו.
[פאוזה]

אנחנו יכולים להיות ממש רגועים: אין לנו את שירלי ואין לנו את קליפורניה
בכלל לא באשמתנו: סטיוארט לא איפשר לנו את שירלי, וחוסר-סטיוארטית
לא איפשר לנו את קליפורניה.
[פאוזה]

אפשר ללכת לישון רגועים במצפון שקט.
[קמים ויוצאים ללא שיכנוע פנימי עמוק]

צופק ואפציק מול חופי קליפורניה | 1989

×