בין שׁדך הימני לשׁדך השמאלי
זוחלת טיפת זיעה שלי,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

תחתונַי מקומטים על גב הכיסא,
מול שיירי העוגה וספלי הקפה,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

הכל פתאום זר ותפל ולא מובן,
את, החושך, הקור בישבן,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

על המצח שלי את מעבירה ידך,
ואני עוד מנסה לשחק בשדך,
אך אני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

את מושכת באף כאילו בכית,
ולי צר במיטה ולוחץ בשלפוחית,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

אני קם מכוּוץ ומפהק למולך,
את עוצמת עינייך ומחכה שאלך,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

לובש בחיפזון את תחתונַי הצוננים,
נכנס לגרבַּי עם ריחם הלא-נעים,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

"לילה טוב" את אומרת, "לילה טוב" אני עונה,
ועומד עוד רגע, מסתובב ויוצא,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

בין שׁדך הימני לשׁדך השמאלי
השארתי טיפת זיעה שלי,
ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

בין שדך הימני לשדך השמאלי | 1988

×