קומדיה

הדמויות

אִיחְשׁ פִישֶׁר, איש

פַּרְנַבַּחְצֶ'ה, בחורה שופעת

הדֹב-מֹשֶה, חובש אמבולנס ואינסטלטור

חוֹמְבַּטוּחֶס, מאהב מקסיקני לפרנבחצ'ה

בְּרוֹנְכוֹס, דייג מלומד

אַקִירָא, דייג יפאני במונטה קרלו

פְּזָזָמוּטְרָא, אשת-העולם

צִ'ילִיבּוֹבְּקֶה, מנצח-אורח, מנהל אופרה ומאהב לפזזמוטרא

נסיכת מונקו

גַסְטוֹן, נהג מירוצים ומאהב לנסיכת מונקו

האפוטרופוס הכללי של מונקו

קרואים בסעודת הנסיכה

משרתים בארמון הנסיכה

 

 

א

 

[איחש בבית-כיסא, משתין לאסלה. לעצמו]

 

איחש אני לא איש, אני איחְשׁ. בעצם אני איש ושמו איחש. אִיחְשׁ פִישֶׁר. אני משתין לאסלה. הזרם דליל, נקטע כל פעם, עובר לטפטופים איטיים, שוב מתחדש מעט, שוב מטפטף, לכן יש לי זמן תוך השתנה למונולוגים פנימיים ארוכים. בזמן שאני מדבר אל עצמי, לפעמים אני משפיל מבט לראות מה קורה למטה, ולפעמים מרים מבט למעלה, גם כן לראות מה קורה. למעלה לא קורה כלום, ולמטה העניינים נסחבים. בזמן האחרון הקטן שלי מדולדל באופן רציני. מקום החיבור בין הצינורית לגוף נעשה צר ומתקלף יותר ויותר, אין לי אשה כמו שצריך, ואני מקווה שהקטן לא הולך לנשור לי. אני לא יכול בלעדיו, כמו שנאמר בשיר המפורסם, "מושחלים על חוט הזמן / דרך החור של הקטן…". הוא גרם לי הרבה טירחה בחיים, אבל בלעדיו אני פשוט לא איחש פישר. עכשיו אני אסתכל למעלה לראות מה התחדש בתיקרה… שום דבר, תיקרה בלי טעם, בלי לחלוחית. עכשיו אחזיר את המבט לקטן לראות מה קורה, מתי תיגמר ההשתנה הזאת… אֶה! איפה הקטן? אולי הצטמק ונשאב קצת פנימה בגלל חוסר הטעם של התיקרה? מה זה, לא נשאב כלום, אני רואה שהוא איננו בכלל… אֶה! מה זה שם באסלה, צף כמו פקק אבוד? אני לא מאמין – נפל לי הקטן לבית-כיסא! מה שפחדתי ממנו בא! יש ממה לפחוד, הכל מתגשם! בסוף יתברר גם שבאמת מתים!

[מייבב ומתרוצץ במכנסיים מופשלים]

אמא'לה, נפל לי הקטן לבית-כיסא! נפל לי הקטן לבית-כיסא! אמי מתה ולכן לא תוכל לעזור, גם אבי לא בין החיים, אשה אין לי, וחברים אין לי, אני מוכרח לרוץ לקרוא לאמבולנס לטיפול יותר-מנמרץ שיִמשׁוּ לי את הקטן וידביקו לי אותו בחזרה! אוי איזה מקרה שפֹּה קרה! איזה מקרה פה קרה? נפל לי הקטן לבית-כיסא! למי? לי! מי זה "לי"? איחש פישר זה "לי"! אני לא מאמין, נשארתי עם עצמי ובלי קטן! אבל מי זה "עצמי"? אולי שם יש יותר "עצמי" מאשר פה? אוי, איזו אבידה! איזה אסון! איזה משהו שאי-אפשר לתאר! במקום שהיה משהו יש פתאום אוויר! אוי, אני אשה! אוי, אני גברת! אוי, יכריחו אותי לשנות את השם שלי מ"אִיחְשׁ" ל"אִיחְשָׁה" או ל"אִיחְשֶׁבַע", או אם אצליח להגר לאוסטריה ל"אִיחְשְׁטְרוּדֶה"! איאלץ ללבוש שמלה ונעלי עקב כדי להצדיק את השם, ויזריקו לי הורמונים כדי שיגדלו לי השדיים כדי שאוכל ללכת עם חזייה כדי להצדיק את השמלה והנעלי-עקב. אוי, איזו מהלומה! תמיד שאפתי לאשה, ועכשיו יהיה לי את עצמי! אני אתחתן עם עצמי, וכדי להתנשק אתן נשיקה באוויר, ומייד אקפוץ לצד הנגדי לקבל אותה, אך מי יודע אם אספיק! אוי, אוי, אוי!

[רוכס את מכנסיו ורץ החוצה]

 

ב

 

[נכנסת פרנבחצ'ה, מפתחת את קישורי שמלתה המסובכים]

 

פרנבחצ'ה אוי, אני צריכה, אני צריכה, וכשאני צריכה אני מוכרחה! אוי אני עושה, אני עושה! אני עוד לא רואה שאני עושה כי הסתבכתי כאן עם הכפתורים של השמלה! בדיוק כשאני כל-כך צריכה, הכפתורים הסתבכו לי ואני מתפתלת! אבל זה מייפה לי עוד יותר את העתיד. כי עוד מעט אני אשב ואעשה כזה קקה, שהעולם עוד לא ראה. אני ממש אתרוקן מכל הקקה שלי, ארזה בבת-אחת ותהיה לי גיזרה נפלאה, ואני אשאר סוף סוף רק אני עצמי. אוי, כמה אני כבר רוצה להיות אני עצמי, לדעת שמה שאני זה אני, בלי זבל. מעניין באמת לדעת סוף סוף מי אני. אני רק פוחדת שלא יישאר הרבה. אני מאוד מקווה שאני לא תשעים ותשעה אחוז קקה. זה יהיה נורא אם ביחד עם הקקה יֵרד גם התחת עצמו והשדיים, והפנים, והעיניים, ובסוף יֵצא לי בשלשול גדול גם המוח.

[מצליחה לפתח את קישורי שמלתה, מתיישבת ועושה את צרכיה]

נו, אני עושה ועושה ולא יורד ממני שום דבר חשוב. שבעים ושבע ועוד שמונים וארבע זה… מאה שישים ושתיים… סליחה, מאה שישים ואחת. המוח נשאר יציב, האינטליגנציה במקום, וגם מהישבן אני רואה שלא ירד שום דבר חשוב באמת, מה שחשוב נשאר, והפנים אני רואה אותם פנים, הנה האף, והשיניים, ורק הקקה יצא, כי הוא פויה, הוא מסריח ופויה וילד רע, ועכשיו הוא יקבל עונש בגלל שהוא קקה, והוא ייאלץ להיפרד ממני והוא לא יהיה אצלי יותר בבטן, הוא הולך לבית-כיסא ומשם לביוב ומשם לים, אין יותר פַּרְנַבַּחְצֶ'ה, קקה שכמוך, פּרנבּחצ'ה עוזבת אותך לעולמים, והולכת למאהב המקסיקני שלה חוֹמְבַּטוּחֶס. אתה בוכה? טוב מאוד! כי מי ביקש ממך להיות קקה? כמה פעמים הזהרתי אותך לא להיות קקה, כי אני לא אוהבת קקות, אני אוהבת מוצקים, אבל אתה רך ומסריח ומגעיל, אתה פויה גדול, ובגלל זה אני עושה אותך עכשיו לבית-כיסא, ואתה משתלשל ממני ואל תחשוב שיֵלך לך עם מישהי אחרת, כי אני כבר פירסמתי בכל העולם שאתה קקה שלי, אף אחת לא רוצה קקה, בייחוד לא משומש, בייחוד לא של מישהי אחרת. טוב לך? עכשיו אתה כבר מתחרט? מאוחר מדי! פּרנבּחצ'ה לא סולחת! פּרנבּחצ'ה עשתה וזהו! הנה, עכשיו אני אנדנד מולך את התחת שלי, שתראה מאיפה יצאת ומה אתה מפסיד ומה חוֹמְבַּטוּחֶס מרוויח!

[מנדנדת את ישבנה מעל האסלה]

הוֹפּ-הוֹפּ, אצלי היו לך חיים מאושרים ואין, אין פּרנבּחצ'ה לקקה, קקה הפסיד את פּרנבּחצ'ה לעולם, ופּרנבּחצ'ה עכשיו קלה בלי קקה, וקקה בוכה, כי קקה רוצה לפּרנבּחצ'ה, אבל פּרנבּחצ'ה לא רוצה לקקה, פּרנבּחצ'ה הולכת לחוֹמבּטוּחס, וקקה יורד למצולות!

[מורידה את שולי שמלתה מטה ויוצאת בעליצות]

 

ג

 

[נכנס במהירות איחש, אחריו הדב-משה, חובש אמבולנס. לעצמו]

 

הדב-משה אוי, מריצים אותי ומריצים אותי בלי רחמים משבץ לשבץ, מתאונה לתאונה, מגרוע לנורא! ואם אני עצמי אתעלף באמבולנס, מה יעשו? ישלחו אמבולנס? – הרי יגידו "כבר יש לך אמבולנס!", ואז אמות.

[לאיחש]

מי קרא לאמבולנס?

איחש אני.

הדב-משה מהבוקר לא אכלתי, לא היה לי רגע לעצור לסנדוויץ'. למה לא נותנים פעם מנוחה לאמבולנס?

איחש [רועד]

נפל לי הקטן לאסלה!

הדב-משה [מציץ לאסלה]

לא אמרת לי שעשית גם קקה.

איחש [נעלב]

אני לא עשיתי שום קקה! אדוני, אתה פוגע בי! אני עמדתי והשתנתי והקטן נפל לי בזמן עמידה והשתנה! אצלי לא נופלים קטנים כשאני עושה קקות!

הדב-משה אז מאיפה הקקה?

איחש [מציץ פנימה]

מה? בחיי! אני רואה שבאמת קקה! אני לא יודע! מישהו אחרי נכנס ועשה לי קקה על הקטן! אני לא מאמין! עכשיו תצטרך גם לנקות אותו! למה אתה מחכה? תוציא כבר את הקטן ותיקח אותנו לבית חולים עם סירנה חזקה לאחד אותנו מחדש!

הדב-משה אתה לא אמרת לי שהקטן תקוע בקקה.

איחש אני לא ידעתי! מישהו רשע-לב נכנס אחרי ועשה לי קקה על הקטן! לאף אחד כבר לא איכפת מכלום! יושבים ועושים! זו לא המדינה שחלמנו עליה!

הדב-משה יש לי קריאות דחופות במכשיר האלחוט משני אנשים עם שבץ ששוכבים במיטה נקייה, ואתה מעכב אותי.

איחש אז למה אתה לא מוציא אותו?

הדב-משה הדֹב-משה לא נוגע בקקה.

איחש מי זה הדֹב-משה?

הדב-משה אני.

איחש תפקידך להוציא לי את הקטן!

הדב-משה לא רק שלא מתפקידי, להווי ידוע לך שבכלל אסור לנו במגן דוד לגעת בקקה, זה בניגוד להוראות הסטריליזציה של משרד הבריאות, אפילו אם הייתי רוצה לא הייתי רשאי להוציא לך את הקטן. כל מה שמותר לי זה להרים קטן שנפל, לשים אותו בארגז קרח בצידנית ולהביא אותו ואותך לבית חולים לחיבור.

איחש לא תמיד הקטנים נופלים לנו כמו שאנחנו רוצים, בתנאים אידיאליים, על גאזה מחוטאת בקופת חולים! הנה השתנתי והקטן נפל ובאו ועשו…

הדב-משה חבל על הזמן, הדב-משה שמע, ולא צריך לחזור על כל הסיפור.

איחש [דמעות בעיניו]

מה עושים? לו יכולתי בעצמי להתכופף הייתי מוציא את הקטן בעצמי, אבל אני פוחד שאם אתכופף, תישפך לי גם כל תכולת הבטן לתוך האסלה ביחד עם שפך-דם.

הדב-משה אני לא יודע מה להגיד, אני יודע רק שזה לא במסגרת תפקידי להוציא קטנים מקאקות. כל הסטריליזציה שלי מועמדת כאן בסכנה…

איחש ואם היה ניתק לי הקטן באמצע עניינצ'יק עם אשה?

הדב-משה זה משהו אחר.

איחש באמת? ואם היא זונה? ואם עניינצ'יק בתחת? הרי גם שם…

הדב-משה אני לא מדבר על "עניינצ'יק בתחת", אני על "בדרך הטבע", ויש לנו הנחיות מפורשות להוציא קטן מ"בדרך הטבע", אפילו זונה; אבל אם אתה מתחיל להביא לי דוגמאות שאם היה לך עניינצ'יק בתחת, אז אני אומר לך שלא הייתי מוציא לה מהתחת!

איחש אז מי היה מוציא לה מהתחת? הרי אם לא היו מוציאים לה מהתחת היא בסוף היתה עושה את הקטן באסלה ושוב היינו שקועים בקקה…

הדב-משה אתה צודק שיש פה תסבוכת, ואני האחרון שאגיד לך שיש לזה פתרונות קלים, אבל ההנחיות שקיבלנו בכלל לא מאפשרות לנו להוציא מהתחת, וכן מאפשרות לנו להוציא מ"דרך הטבע", ואל תשאל את הדב-משה למה, אם אתה רוצה תפנה לממונים עלי.

איחש מה הטלפון?

הדב-משה הנה לך הטלפון, אבל אני הייתי מציע לך, אם אתה שואל את הדב-משה, לא לאבד יותר מדי זמן, כי כל רגע שעובר הרקמות של הקטן מתות, ובסוף לא יהיה בכלל טעם לדוג אותו…

איחש לא, אני רוצה לטלפן. זה לא יכול להיות שאמבולנס יֵשב לי פה בחיבוק ידיים ואני אאבד את הקטן.

[מטלפן]

הלו? אני רוצה לדבר עם הממונה על האמבולנסים במגן דוד… איפה? בישיבה? אבקש את הסגן… סגנית? שיהיה סגנית…. הלו? הגברת הסגנית של הממונה על האמבולנסים? גבירתי, יש פה עניין קצת לא נעים, תוך כדי השתנה… שמי? אִיחְשׁ פִישֶׁר. תוך כדי השתנה… אִיחְשׁ, לא מִיחְשׁ. איחש! איחש פישר! פ"א יו"ד שי"ן רי"ש! לא ה"א, פ"א! תוך כדי השתנה… מספר תעודת זהות שש שש, שש שש, שש שש, שש שש, שבע! תוך כדי השתנה… רחוב החלוצים הראשונים שישים ושש! תוך כדי השתנה… תני לי כבר לדבר!! הקטן שלי נמק בבית-כיסא ואת חוקרת אותי על שטויות!!… סליחה! סליחה! אל תסגרי!!… סגרה!

הדב-משה היא אשה מאוד רגישה, אני מכיר אותה אישית, אתה נופל עליה עם סיפור כזה, קטן שנפל, והיא אשה עדינה, ובסוף אתה עוד צועק עליה, אני מכיר אותה, היה לי איתה עניינצ'יק, אמנם "בדרך הטבע"…

איחש גם לך נפל הקטן?

הדב-משה לא, תאר לעצמך שלא. מה תגיד לזה?

איחש אגיד שכל הכבוד, ועכשיו מה בקשר…

הדב-משה וישר אחריה היה לדב-משה עניינצ'יק "בדרך הטבע" עם מישהי אחרת שהיתה לו בדרך, ועוד באותו ערב נסע הדב-משה לתאונת דרכים והחובשת שאיתו, תוך נהיגה…

איחש אני ממש מצדיע לדב-משה, אבל אמרת שלא כדאי לאבד זמן…

הדב-משה שמע, אני גם לא רוצה להסתבך ולתת לך עצות, ואחר-כך אתה תגיש נגדנו תביעות ותסתמך על העצות, אבל לו הדב-משה היה במקומך הוא היה קורא למישהו שתפקידו לטפל בקקה.

איחש זבוב?

הדב-משה תגיד לי, לזבוב אפשר לקרוא? ואם תקרא, הוא יענה? ואם תגיד לו, הוא יבין אותך? ראית פעם זבוב שיש לו כוח להרים קטן, אפילו מאוד קל?

איחש אז למי לקרוא?

הדב-משה לאינסטלטור, אידיוט!

איחש אני אידיוט או האינסטלטור אידיוט?

הדב-משה אתה אידיוט ואולי גם האינסטלטור אידיוט!

איחש למה אתה קורא לי אידיוט כשאתה רואה כמה אני במצוקה? כבר קוראים לי אידיוט, כבר יש פיחות גדול במעמדי, אדם כבר לא יכול לאבד קטן בעולם מבלי שנמלה תצחק עליו.

הדב-משה אתה משווה אותי לנמלה?

איחש אני לא משווה אותך לנמלה, אתה הדב-משה. ואיפה אני אשיג עכשיו אינסטלטור? ואלה לא כמו אמבולנס שבא באותו יום שקוראים לו, אלה אומרים שבאים, ובאים אחרי שבוע…

הדב-משה אתה יודע שהדב-משה גם אינסטלטור בשעות הפנאי?

איחש מי זה הדב-משה?

הדב-משה אני.

איחש ברצינות? שמע, נפל לי הקטן לבית-כיסא ומישהו עשה עליו קקה, אולי תוכל להוציא לי אותו?

הדב-משה מצטער, הדב-משה אינסטלטור בשעות הפנאי, ועכשיו הוא במשמרת כחובש אמבולנס.

איחש ומתי הדב-משה גומר את המשמרת?

הדב-משה מה השעה?

איחש דקה לשבע.

הדב-משה בשבע נגמרת המשמרת.

איחש אז נחכה דקה ואז תוכל לשלות לי את הקטן מהקקה.

הדב-משה אבל אז לא אוכל לקחת את הקטן באמבולנס כי אני כבר לא אהיה במשמרת.

איחש קודם כל נפתור בעיה אחת, נוציא את הקטן, ואז נראה.

הדב-משה איך שאתה רוצה. יש לנו קצת יותר מדקה. אתה רוצה לעשות משהו?

איחש לא, סתם לחכות.

הדב-משה אפשר לשיר משהו.

איחש [מייבב]

איפה יש לי עכשיו ראש לזימרה?

הדב-משה [מפהק]

אני כל-כך עייף. לא תאמין איזו שינה רעה היתה…

איחש אבל אתה מבין בעצמך שמול אסון כמו שלי העייפות שלך מתגמדת.

הדב-משה אבל מאוד חשוב לי לדבר על העייפות שלי.

איחש אבל תבין שהעייפות שלך ממש לא מדברת אלי ברגע זה.

הדב-משה אני מבין, אבל נורא קשה לי להשלים עם זה שאנשים לא מבינים כמה אני עייף ושלא ישנתי טוב הלילה. אתה רוצה אולי שאספר לך על החובשת, שתוך כדי נהיגה…

איחש אולי עדיף פוליטיקה, תבין שאתה זורה לי מלח על הפצעים כשאתה מספר לי על חובשת שתוך כדי נהיגה…

הדב-משה תן לי רק לספר לך על החובשת…

איחש אבל אתה ממש זורה לי מלח…

הדב-משה אני יודע, אבל רק על החובשת ודי…

איחש תראה את ראש הממשלה, נסע לוושינגטון…

הדב-משה אני כל-כך עייף…

איחש והתקבל בבית הלבן, ומה יצא…

הדב-משה תוך כדי נהיגה, החובשת תפסה לי…

איחש מהפגישה עם נשיא ארצות-הברית, ברגע שחזר ארצה… הוֹפּ, שבע. שלום לך אדוני האינסטלטור, שמי איחש פישר.

הדב-משה שמי הדב-משה.

איחש האינסטלטור?

הדב-משה זה אני.

איחש הכרתי פעם דב-משה אחד, חובש אמבולנס.

הדב-משה גם זה אני.

איחש אני רואה שכולם אתה.

הדב-משה כן, כולם אני.

איחש גם אני?

הדב-משה לא. אתה לא אני. כולם חוץ ממך.

איחש שמע נא, הדב-משה, תוך כדי השתנה, נפל לי הקטן לאסלה ומישהו עשה עליו קקה, ואני מוכרח שיוציאו לי את הקטן ויחברו לי אותו בחזרה.

הדב-משה קראת לאמבולנס?

איחש כן. בא אמבולנס עם החובש הדב-משה וחיכה פה עד שבע.

הדב-משה כי הדב-משה האינסטלטור רק מוציא מהקקה…

איחש זה בסדר.

הדב-משה זה גם יעלה לך לפי תעריף ערב…

איחש זה בסדר.

הדב-משה מייד נראה.

[מתכופף אל האסלה ושולח ידו לשלות את הקטן]

ד

 

[נכנסת פרנבחצ'ה]

 

איחש מי את?

פרנבחצ'ה מי אתם?

איחש שמי איחש פישר וזה הדב-משה, לא החובש, האינסטלטור.

פרנבחצ'ה ואני פרנבחצ'ה, לא המקום, האשה.

איחש מה את רוצה, פרנבחצ'ה?

פרנבחצ'ה שכחתי להוריד את המים, כבר הייתי בדרך הביתה וחזרתי במיוחד…

איחש אז מה, לא איש עשה, אשה! אשה עשתה לי קקה על הקטן! איזה עלבון! גברת, למה עשית לי קקה על הקטן כשאת יודעת כמה אנחנו רגישים? ראית שהקטן שלי במצוקה, מצומק ורועד בתוך המים, למה הפנית אליו את התחת ה…

[מתבונן מאחוריה]

…גדול שלך כשהוא חשוף לגמרי, ועוד פישקת אותו והראית לו את הרקטום ועשית שריר והוצאת עליו כזה לכלוך אישי!

[מתייפח]

כזה לכלוך אישי! אני כל-כך נדהם ונעלב מהלעג שהסרעפת משותקת לי ואני לא יכול לנשום! למה? למה?

פרנבחצ'ה אני אשה תמימה ונכנסתי לבית-כיסא תמימה. אמנם היה נדמה לי שראיתי משהו בתחתית האסלה, אבל חשבתי, אולי מוצץ של תינוק, אולי ג'וק לבקן, ואז ישבתי בתום לב…

איחש וגם שרת משהו?

פרנבחצ'ה לא ממש שרתי, פיזמתי.

איחש עשתה לי קקה על הקטן תוך זימרה – לא יהיה גבול לעלבון הגברי שלי? אין, אין בכל הטבע דבר מעליב יותר מאשה שרה שבאותו זמן גם מפעילה את התחת ה…

[מתבונן מאחוריה]

…כביר שלה.

פרנבחצ'ה אתה יודע שאתה ממש לא נראה לי? שיש בך משהו שמרגיז אותי מאוד? תיזהר ממני!

איחש מה עשיתי?

פרנבחצ'ה פשוט תיזהר!

הדב-משה אני רוצה רק להזכיר שלדב-משה יש עוד הערב הרבה עבודה, שני חולים עם שבץ, ולהרבה פציינטים נפל הקטן, מעניין שבאפריל נופל הכי הרבה…

איחש אמרת שגמרת את המשמרת!

הדב-משה נכון מאוד, שכחתי. שש הזמנות לתיקוני אינסטלציה, הרבה סתימות…

איחש תוציא אותו כבר! תוציא אותו!

[הדב-משה כורע ושולח ידו אל האסלה]

פרנבחצ'ה מה זה, מהקקה שלי? שלא תעיז לגעת!

איחש סליחה, אנחנו לא מעוניינים בכלל בקקה, אנחנו רק רוצים את הקטן שבתוך הקקה.

פרנבחצ'ה מצטערת, אף אחד לא נוגע לי בקקה בלי רשותי, ואני לא מרשה!

איחש והקטן יימק לו שם?

פרנבחצ'ה מצטערת על הקטן, אף אחד לא ייגע לי בקקה!

איחש מה איכפת לך!

פרנבחצ'ה זה הקקה שלי!

איחש אני אומר לך שאף אחד לא ייקח לך את הקקה, אנחנו מעוניינים רק…

פרנבחצ'ה לא דרך הקקה שלי!

איחש זה כבר לא הקקה שלך!

פרנבחצ'ה [מזועזעת]

סליחה?

איחש זה כבר לא הקקה שלך! מרגע שיצא לך מהתחת זהו קקה ציבורי ועכשיו הוא נחלת הכלל!

פרנבחצ'ה הקקה הוא שלי, המשך שלי, חלק בלתי נפרד מהאישיות שלי, אם כי בחוץ! הקקה הוא אני!

הדב-משה [מיואש]

הקקה זה היא.

איחש [לפרנבחצ'ה]

עובדה שחזרת לא כדי לאסוף אותו, אלא כדי להוריד את המים ולשלוח אותו לביוב!

פרנבחצ'ה בגלל שדיברת ככה – דווקא לא אאפשר לכם שום נגיעה בקקה שלי! כבר הייתי מוכנה להתרכך, לוותר, אם היית פונה כמו שצריך, על הברכיים, מתרפס קצת, מלקק קצת – זה עניין אחר, אבל אתה בחרת ללכת איתי בקשיחות – אני אראה לך קשיחות!

איחש [לדב-משה]

תוציא מייד את הקטן!

פרנבחצ'ה [לדב-משה]

אם אתה נוגע בקצה הזרת בקצה-קצהו של הקקה שלי – אני רואה את זה כחדירה לרשות הפרט ושליחת ידיים לרכוש פרטי, ואתה מסובך עד הצוואר בתביעות משפטיות עד סוף ימיך!

הדב-משה [מהסס]

תחליטו אתם, אני לא יודע, אני לא רוצה להסתבך עם החוק. לשבת עשרים שנה על קקה.

פרנבחצ'ה אני מייד מוציאה צו-ביניים מבית משפט על איסור גישה לתכולת האסלה הזאת.

איחש [כורע על ברכיו]

גברת עצומה עם תחת…

[מתבונן מאחוריה]

…מבזה, תני לאינסטלטור הדב-משה לשלות את הקטן…

[לעצמו]

עכשיו עלי ללקט את כל קסמי הגבריים על מנת להשפיע ולשכנע את פרנבחצ'ה שתַקנה לי, לפנים משורת הדין, להוציא את הקטן שלי מהקקה.

[מנסה להקסים אותה]

שמי איחש, ואני טיפוס קצת רומנטי. חלמתי עלייך בלילות, עוד לפני שהכרתי אותך, אל תשאלי איך. טלפתיה. אני באמת כל-כך אוהב אותך. הבטן נשפכת לי החוצה. הייתי מוכן לעשות בשבילך הכל! הכל! הייתי מוכן אפילו… להוציא בשבילך את הקקה מהאסלה אם רק תגידי! תודי שעוד לא היה ביטוי כל-כך קיצוני של אהבה!

פרנבחצ'ה ומה עוד היית מוכן?

איחש למה לך "עוד"? מה יש יותר מזה? הייתי מוכן אפילו…

[מנסה לחבק אותה. היא הודפת אותו מעליה, צוחקת בבוז]

פרנבחצ'ה ואתה באמת חושב שהייתי מרשה לך להכניס לי את הקטן למקדימה שלי לאחר שבילה שעות בקקה שלי?!

הדב-משה אבל לי היית נותנת, נכון? כי הקטן שלי מחובר למקום…

פרנבחצ'ה אתה עמוד בשקט ליד האסלה, אתה פה בכלל דמות שולית המחכה להחלטות של דמויות מרכזיות בקשר להוצאת קקות מאסלות!

[לאיחש]

ואתה פויה, איזה איש מגעיל! אין לך קטן, הקטן בקקה, ויחד עם זה עושה עיניים לגברות! הכל אצלו פיקציה, ומעמיד פני דוֹקוּמֶנְטָרי!

איחש אני באמת איש דוקומנטרי!

פרנבחצ'ה איפה הדוקומנטציה?

איחש היתה דוקומנטציה!

פרנבחצ'ה פיקציה! אין לך קטן!

איחש תני להוציא את הקטן מהקקה ותהיה לך דוקומנטציה!

פרנבחצ'ה הכל מלים! אין דוקומנטציה! איש פיקטיבי עם אהבה פיקטיבית! כל החיים שלך פיקציה! תיכף אני אקרא לך פיקציה!

[קוראת לו]

פיקציה!

איחש שמי איחש! איחש פישר!

פרנבחצ'ה פיקציה פישר! מייד לענות לשם פיקציה פישר!

איחש [לעצמו]

הכי טוב לציית לקפּריזות שלה, אולי זה ירכך לה את הלב.

[לפרנבחצ'ה]

מישהו קרא לי? קראו לפיקציה פישר?

פרנבחצ'ה בואי הנה, פיקציה!

[איחש מתקרב]

על הברכיים, פיקציה!

[איחש יורד על ברכיו]

להסתכל פנימה לאסלה בראש מורכן!

[איחש מכופף את ראשו לאסלה, מביט פנימה]

רואה את הקטן? מתגעגע? כן? לימים שהיה לך והסתובבת איתו והתיימרת לתקוע? לו היה לך עכשיו היית מנסה לתקוע לי? כן? כאן?

[מתרגזת יותר ויותר]

קטן וקטן. או שהקטן קטן ולכי הזעיקי רופאים ורחמי שמים, או שהקטן גדול ולכי ועזרי להם לשפשף אותו עד שתקבלי יבלות, או שהקטן רופף ולכי והקשי להם אותו, או שאין קטן בכלל ולכי והעמידי פנים שאין דבר, העיקר האישיות, או שיש קטן ולכי ושקרי להם שהקטן שלהם יותר גדול מהקטן של קודמיהם!…

[מורידה בבת-אחת את המים]

גמרנו, אין קטן ואין קקה! מים צלולים!

איחש [זועק]

אוי, מה עשית!! הקטן בביוב! הקטן זוחל בצינורות עם הקקה, שט במחילות אפלות, מיטלטל, נהדף, נזרק מצינור לצינור, פיסות צמר-גפן נדבקות אליו, שערות, פיסות נייר טואלט, קקות של רבבות נשים, והוא ביניהן, תחתיהן, פנינה בים של סחי! הוי, שלום לך הקטן של איחש פישר, עכשיו אחכה לך על שפת הים! מי יודע אם ניפגש?

[שב וכורע לרגלי פרנבחצ'ה]

כמה אכזריות יש בך! פנטסטי! במחי-יד הרסת אותי! למה לא לומר גלויות? – עשית לי קקה על ציפור-נפשי! איזו אשה! איזו פּרנבּחצ'ה! הלוואי שהיה לי אותו עכשיו, כי לנוכח הרעיון שהורדת לי אותו לטמיון, בדיוק עכשיו הוא עומד לי פוטנציאלית נורא חזק! הבנת את האבסורד?

פרנבחצ'ה [צוחקת]

יש אנשים שאצלם עומד בכלל לא פוטנציאלית.

הדב-משה כמוני?

[נכנס חומבטוחס]

איחש מי זה?

פרנבחצ'ה מי זה אם לא המאהב המקסיקני שלי חוֹמבּטוּחס?

איחש איזה גבר! איזה עולם!

[חומבטוחס מחבק את פרנבחצ'ה]

טוב לכם?

חומבטוחס סי.

איחש עומד לך?

חומבטוחס סי.

איחש ועכשיו אחרי שפרנבחצ'ה עשתה קקה והיא קלילה, אתם תזדווגו בהנאה?

חומבטוחס סי.

איחש כי גם אתה כבר עשית קקה ואתה קליל?

חומבטוחס סי.

איחש ואחר-כך תסעו לטיול ג'יפים במקסיקו?

חומבטוחס סי.

איחש ומשם תטוסו לטקסס ותגורו בוילה עם בריכת שחייה?

חומבטוחס סי.

איחש [מסתכל בו בחשד. לעצמו]

על הכל הוא אומר "סי".

פרנבחצ'ה כי פה הוא תייר. במקסיקו הוא פילוסוף-צמרת, תשאל אותו משהו במקסיקנית ותראה איך הוא כבר יענה לך.

[שואלת את חומבטוחס במקסיקנית]

חומבטוחס נוֹ.

פרנבחצ'ה [לאיחש]

הבנת? שאלתי את חומבטוחס במקסיקנית אם הוא מאמין בהפרדה המקובלת בין גוף לנפש והוא ענה לי "נוֹ".

[מנשקת את חומבטוחס]

איחש [שפוף, לעצמו]

אכן, לא פסו גברים מן הארץ, השתכנעתי במלוא ערכו של חוֹמבּטוּחס.

פרנבחצ'ה [שואלת את חומבטוחס שאלה קצרה במקסיקנית. לאיחש]

ועכשיו שאלתי את חומבטוחס מה השעה.

[חומבטוחס עונה ארוכות במקסיקנית. תוך דיבורו שאינו פוסק מתרגמת פרנבחצ'ה]

הוא אמר שהשעה שש ועשרה… ועכשיו הוא נותן הרצאה פילוסופית שלמה על הזמן ואי-אפשר להפסיק אותו… כעת הוא מדבר על החלוקה הקלאסית בין הזמן הפיזיקלי, הזמן הפסיכולוגי והזמן הביולוגי… הזמן כמימד דמוי מרחב… כעת הוא אומר שקר לו, והוא שואל איפה חלוק-הבית שתלה אתמול על הקולב, כי קר לו נורא בבוקר… הוא סובל מנדודי שינה ושלשולים ואין לו כוח… נראה לו שזוהי תשישות כרונית מילדות… וגם הטחורים מציקים לו כהוגן, הוא מבקש כוס תה… לא טוב לו בחיים והוא מאוד פוחד…

[חומבטוחס פורץ בבכי]

עכשיו הוא בוכה… הוא ממשיך לבכות…

[חומבטוחס שואל משהו במקסיקנית תוך בכי]

הוא שואל אם אני חושבת אותו לחומבטוחס העגל הבכיין.

[מרגיעה את חומבטוחס במקסיקנית, הוא חדל מבכיו. היא פונה בתקיפות לאיחש]

שלא יהיו לך אשליות, אני מאוד נמשכת לגברים רגישים. יש בחומבטוחס צירוף נדיר – ונדיר בייחוד במקסיקו – של זיפים גבריים ושל נרות לטחורים. לא ייתכן לדרוש מגבר לרכוב במשך שנים על מוּסטנגים פראיים עם אוכפים מקולקלים במדבריות התלולים של מקסיקו מבלי שהדבר יתבטא בבעיות רֶקטָליוֹת.

[כורכת ידה סביב חומבטוחס]

בוא, חוֹמְבַּטוּחֶסְ'ל, בוא לפַּרְנַבַּחְצֶ'ה.

[יוצאת עם חומבטוחס]

הדב-משה בכל אופן, החובשת, ממש תוך כדי נהיגה…

[איחש מפנה לו גבו]

חבל, הייתי רוצה יותר להכיר את פּרנבּחצ'ה. היא נראית לי אשה. שורף לי נורא להכיר נשים כמוה. אף פעם לא הכרתי אשה בריאה. אולי לא היה לי זמן, אולי לא רצו בי.

[יוצא. איחש עומד שפוף, לפתע שולף מכיסו כומתת מלחים ומזדקף קוממיות. לעצמו]

איחש אני יוצא אל העולם לחפש את מה שאבד לי בנסיבות כל-כך מרעישות. הלוואי שהדבר יתרום במשהו להתפתחותי כאדם וכגבר ויעצב את אישיותי. אין דבר מאוס עלי יותר מאני כפי שאני. לולא הנסיבות המצערות הייתי מקדיש הרבה יותר לתיעוב עצמי, אבל גם ככה אני לא ממעט. אני הולך אפוא לעשות משהו, שבתוך-תוכי אני יודע שהוא לשווא, אך בקליפת-קליפתי אני עדיין לא יודע שהוא לשווא, ואת הידיעה הזאת אשחרר לעצמי מבפנים לאט לאט, כמו שממוססים קַפְּסוּלָה של אנטיבּיוֹטיקה חריפה בקיבה. שלום-שלום!

[יוצא]

 

ה

 

[איחש עומד על שפת הים, מתבונן לאופק]

 

איחש איזה מרחבים! איזה אופק! כל העולם נפרש לפני במלוא הדרו בלעג אינסופי: רְאֵה מה הפסדת! ראה מה יכול היה להיות, ומה יצא!

[רואה את ברונכוס המטיל חכתו למים]

ברונכוס שמי בְּרוֹנְכוֹס הדייג, למה עגום?

איחש שמי איחס פישר השום-דבר, עגום כי נפל לי הקטן לבית-כיסא. אולי ראית במקרה קטן צף בים יחד עם הקקה העירוני?

ברונכוס לא ראיתי כלום כי אני קורא ספר עיוני.

איחש והרי חושך.

ברונכוס והרי כוכב.

איחש והרי לא די.

ברונכוס מתאמצים.

איחש אז לא ראית קטן צף?

ברונכוס והרי חושך.

איחש והרי כוכב.

ברונכוס והרי לא די.

איחש מתאמצים.

ברונכוס ובאמת התאמצתי, וכשישבתי לי ודגתי לי כאן, ראיתי קודם זרם של ביוב טרי מגיח מצינור השופכין העירוני, ובתוכו נדמה לי שראיתי צף קטן לא גדול.

איחש למה אתה אומר קטן לא גדול?

ברטראן לא התכוונתי לפגוע… שלך?

איחש שלי.

ברונכוס הוא היה בהחלט-בהחלט, אולי לא ראיתי טוב…

איחש לאן הוא נסחף?

ברונכוס לכיוון ההוא. הרוח דרומית-מזרחית, הכל נסחף לחופי אירופה. הוא היה בהחלט-בהחלט, לא מבוטל…

איחש יש לך סירה?

ברונכוס כן.

איחש קח אותי אחריו! הקטן שלי נסחף בים! שמי איחש פישר, ושם בורח לי הקטן, שפּרנבּחצ'ה עשתה עליו קקה, ולא נתנה לדֹב-משה להוציא אותו, ועכשיו הוא נסחף לדרום-אירופה, כשבו-זמנית ממקסיקו הגיע הפילוסוף חוֹמבּטוּחס להזדווג עם פּרנבּחצ'ה!

ברונכוס [מגרד רגע בראשו תפוס-שׂרעפּים, אחר סוגר את הספר]

הייתי באמצע ספר עיוני בפיזיקה של החומר. בוא, אקח אותך בסירה. אני מקווה שאני חי נכון ולא מתעסק בשטויות.

איחש מי יודע מה שטויות, בשבילי זה לא שטויות. כשנופל לך הקטן זה לא שטויות. כל הפיזיקה פתאום נראית מיותרת, וכמה שזה קטן והכל, ואפשר לצחוק בסתר – כשנופל לך הקטן, אתה נעשה רציני כמו מלצר עייף. מסתובב, מסתובב לו המלצר, שואל מה קרה להם, למה הם רוצים ממני מרק, מה אני אמא שלהם, למה הם לא אוכלים בבית, ובכל זאת הוא הולך והולך, מביא מרק, מביא דגים, ככה גם מי שנופל לו הקטן, הולך והולך ולא יודע למה, כלומר יודע למה, אבל באופן מורחב לא יודע למה.

 

ו

 

[איחש וברונכוס שטים בסירה על הים בלילה חשוך]

 

ברונכוס [מפהק]

לפעמים יפה, לפעמים רוצים משהו, לא רק דג.

איחש הנה הקטן נגרף בזרם, תן לי את הפנס. טוב שהמים צלולים ואנחנו יכולים לעקוב אחרי הקטן.

[קורא בקול]

קטן,קטן, כאן איחש! אני שט אחריך עם ברונכוס הדייג! עצוב בלעדיך! למה נפלת? תאונה או גורל? החזק מעמד, ניפגש!

[ברונכוס נרדם]

נרדם לו. ואנו שטים. כמה אגדתי הכל. חושך מסביב. סירה קטנה שטה על חלקת המים השקטים. למעלה קורצים הכוכבים, רומזים לנו מי-יודע-מה.

[מתכרבל בשמיכה ויושב שפוף]

 

ז

 

[בוקר. שמש. איחש וברונכוס בסירה מול החוף. שניהם מתעוררים]

 

איחש איפה אנחנו?

ברונכוס אני לא יודע, לפעמים אדם נרדם. ועכשיו אני לא יודע.

[על החוף ממול מתגלה לעיניהם אקירא הדייג. ברונכוס קורא לעברו]

אדון דייג, מי אנחנו… כלומר, איפה אנחנו?

אקירא [ביפאנית]

בוקר טוב, יום יפה, הים מלא, מה? יש הרבה, מה? לא צריך ריב, לא צריך מלחמות, יש לכולנו, מה?

ברונכוס [לאיחש]

הגענו ליפאן. אנחנו ביפאן.

איחש [מזדעק]

איך ביפאן?! בלילה אחד נגרפנו ליפאן?! עברנו את הים התיכון, עקפנו את אפריקה דרך האוקיאנוס האטלנטי, אחר-כך דרך האוקיאנוס ההודי ואחרי זה דרך ים סין הדרומי, מיצר פורמוזה וים סין המזרחי והגענו ליפאן?!

ברונכוס לא חייבים דרך ים סין הדרומי, פורמוזה וים סין המזרחי, אפשר גם מיוֹתר דרומה, אתה מקיף את אינדונזיה דרך ים ים טימוֹר וים אָרָפוּרָה ליד אוסטרליה חוצה את המיצר בין פַּפּוּאָה לאוסטרליה ואז דרך ים הקוֹרָלים, מֶלָנֶזְיָה, מִיקְרוֹנֶזְיָה, עולה צפונה שוב לאוקיאנוס השקט ומפתיע את יפאן ממזרח.

איחש אלוהים אדירים, מי היה מאמין! הקטן ביפאן! והקקה של פרנבחצ'ה! וגם אני!

 

ח

 

[נכנסת פזזמוטרא]

 

איחש מי זאת? היא כל-כך דומה לפּרנבּחצ'ה!

[צועק לעברה]

גברת, מי את?

פזזמוטרא אני פְּזָזָמוּטְרָא!

איחש את יודעת שאת נורא דומה לאשה אחת שאני מכיר?

פזזמוטרא מה שמה?

איחש פַּרְנַבַּחְצֶ'ה!

פזזמוטרא זוהי בת-דודתי הזהה! מה שלומה?

איחש מצוין! היא עשתה לי קקה על הקטן ועכשיו היא מזדווגת עם חוֹמְבַּטוּחֶס!

פזזמוטרא באמת? היא עזבה את קוֹרְנֶליוֹ?

איחש כנראה שכן. או שיש לה רומנים סימוּלטניים גם עם קוֹרנליוֹ וגם עם חוֹמבּטוּחס.

פזזמוטרא ועם צִ'ילִיבּוֹבְּקֶה? היא עוד בקשר עם צ'יליבּוֹבּקה?

איחש על צ'יליבּוֹבּקה אני לא יודע, האמת היא שגם על קורנליו אני לא יודע, אני יודע רק על חוֹמבּטוּחס.

פזזמוטרא כן, מה אתה יודע, עם צ'יליבּוֹבּקה היתה לה אהבה גדולה שנמשכה שנים…

איחש כנראה שנגמרה, כי לפי היחס שלה לחומבטוחס לא נראה לי שהיא יכולה גם עם צ'יליבובקה…

פזזמוטרא למרות שכבר היו להם תקופות שנפרדה מצ'יליבובקה, ואחר-כך חזרה לצ'יליבובקה, ואחר-כך הוא עזב אותה, ושוב חזרו, ככה שלא אתפלא אם היא עכשיו בהפוגה שלפני צ'יליבובקה או אחרי צ'יליבובקה…

איחש ותגידי לי, גברת פזזמוטרא, את ביפאן בתור תיירת, או בענייני ביזנס, או עובדת בשגרירות, או שהתחתנת עם הדייג היפאני?

פזזמוטרא לא זה ולא זה ולא זה ולא זה, ואנחנו בכלל לא ביפאן.

איחש אז איפה אנחנו?

פזזמוטרא במונטה קרלו.

איחש [מתלהב]

אוי, מונטה קרלו! מי היה מאמין! הקטן במונטה קרלו! והקקה של פרנבחצ'ה! וגם אני! כל החיים אתה שואף למונטה קרלו, והנה אתה מבלי משים במונטה קרלו!

[בחשד]

והיפאני?

פזזמוטרא אַקִירָא? הוא רוצה בי וכבר מוכן להתגייר ולהחליף ליַקִירָא, אבל אני לא רוצה.

אקירא [ביפאנית]

כן-כן, לא אקירא, יקירא, רוצה להתחתן עם פְּזָזָמוּטְרָא.

פזזמוטרא אתה תשתוק, אידיוט, מספיק הטעית את הניצולים, חשבו שהם כבר ביפאן.

איחש הכרתי פעם איטלקי שגם כן התאהב, קראו לו צֶ'זָרֶה והחליף לחַזִירָא.

פזזמוטרא אני הכרתי אנגלי, גם כן התאהב, והחליף מג'וֹן קיטְס לג'וֹן כַּץ.

איחש הרבה התאהבו, ככה או ככה.

ברונכוס אנשים מתעסקים בשטויות.

איחש אלא במה יתעסקו?

ברונכוס ילמדו.

איחש אנשים רוצים לבלות.

ברונכוס לא טוב ריקנות.

איחש בחלל למשל, המון ריקנות. והנה מעריצים את היקום, והיקום הרי לא לומד כלום.

ברונכוס היקום לא מבלה בשטויות.

איחש אבל גם לא לומד.

ברונכוס ואולי לומד?

איחש אז אולי גם מבלה?

ברונכוס זה בילוי?

איחש אלא מה בילוי?

ברונכוס וליקום גם לא נופל פתאום הקטן.

איחש אם אני נמצא ביקום ונופל לי הקטן, זאת אומרת שגם ליקום נופל הקטן.

ברונכוס איך ליקום יכול ליפול הקטן אם היקום כולל את הקטן?

איחש יכול ליפול לו הקטן בפנים.

ברונכוס אבל אז הוא לא צריך להפליג בים לחפש אותו.

איחש גם חיפוש פנימי הוא חיפוש.

ברונכוס אתה יודע שיש לך המון שגיאות בלוגיקה?

איחש כי קשה לי, כשאני רודף אחרי קטנים! לך טוב, אתה מצאת שלווה פנימית, מתפלסף לאור הירח.

ברונכוס אל תחשוב שטוב לי, אני קורא בחושך ספר בלוי על תיאוריות שהופרכו.

[נאנח]

אי-שם בעולם נעשים מחקרים אדירים. אדירים.

איחש [לפזזמוטרא]

ותגידי לי, גברת פזזמוטרא, את במונטה קרלו בתור תיירת, או בענייני ביזנס, או עובדת בשגרירות, או שהתחתנת עם מוֹנָקוֹאִיד?

פזזמוטרא לא זה ולא זה ולא זה ולא זה!

איחש איך זה ייתכן?

פזזמוטרא [צוחקת]

לא התחתנתי עם מונקואיד אלא התאלמנתי ממונקואיד אחרי שנפרדתי ממנו וניהלתי רומן סוער עם צ'יליבּוֹבּקה.

איחש עם אותו צ'יליבובקה?

פזזמוטרא אלא עם מי!

איחש הצ'יליבובקה הזה, אני רואה, לא נח הרבה!

פזזמוטרא מה אתה יודע על צ'יליבובקה.

איחש אוי, אני מקנא בצ'יליבובקה! ובטח גם עשיר גדול, ואיש רוח לא קטן!

פזזמוטרא הוא מנצח-אורח על הפילהרמונית של וינה ומנהל האופרה של פאריז וברלין.

איחש מה את סחה? קיוויתי שמקסימום פּוּבּליציסט, ובסוף – מנצח-אורח! ועל התזמורת! של וינה! והאופרה! של פאריז! מתי הוא מספיק הכל?

פזזמוטרא וברלין, שכחת את ברלין.

איחש וברלין! מתי הוא מספיק הכל?

פזזמוטרא הוא לא מספיק, הוא לקח על עצמו יותר מדי, ועכשיו זרקו אותו מברלין ומפאריז ומוינה, ונשארתי לו רק אני.

[נכנס צ'יליבובקה. היא מורה לו בתנופת-יד החוצה]

צ'יליבובקה, ראוּס!

[צ'יליבובקה יוצא]

ועכשיו גם אני זרקתי אותו. ועכשיו אין לו כלום.

איחש מסכן הצ'יליבובקה!

[קורא אחריו]

צ'יליבובקה!

[צ'יליבובקה נכנס שוב. איחש מפנה אליו את אחוריו ומשמיע תרועת הפלצה בפיו. צ'יליבובקה יוצא. איחש צוחק]

אוי, כמה טוב שיש עוד צ'יליבובקות בעולם!

פזזמוטרא [קוראת בקול]

צ'יליבובקה!

[צ'יליבובקה נכנס שוב. היא נופלת לזרועותיו]

איחש מה זה? אמרת שזרקת אותו?

פזזמוטרא צחקתי! אני וצ'יליבובקה – מה אתה יודע! ובכלל לא זרקו אותו משום מקום! צחקנו! ברלין ופאריז ווינה שלו! בכוונה רצינו לראות אותך צוחק כדי להחריף את הניגוד כשתבכה בעוד רגע!

[מתחילה להתיר את כפתורי מכנסיו של צ'יליבובקה]

איחש אם ככה, לחילופין, אני חוזר לשאלה הקודמת שלי, מתי צ'יליבובקה מספיק הכל?

פזזמוטרא [שואלת את צ'יליבובקה משהו ברומנית. צ'יליבובקה עונה לה ברומנית, שר שיר ילדים קטן, מקלל קצת, רוקד קצת, עומד על ידיו ומעווה את פניו. פזזמוטרא צוחקת. לאיחש]

תאר לך, אפילו לזה יש לו זמן, להתנהג כמו תינוק.

איחש וגם לנהל רומן מקביל עם פרנבחצ'ה.

פזזמוטרא [מקדירה לפתע פניה]

עם פרנבחצ'ה זה פלירט חולף, פרנבחצ'ה זה כלום.

[מתנפלת לזרועות צ'יליבובקה. הוא מניף אותה בזרועותיו, היא פורשת את ידיה. לאיחש]

ועכשיו אני רצה עם צ'יליבובקה להוריד מכנסיים בברלין, ואת התחתונים כבר נוריד בפאריז!

[יוצאת עם צ'יליבובקה. אקירא קם ומביט אחריהם בגעגועים]

אקירא [ביפאנית]

היא לא אוהבת אותי, ואין לי בשביל מה לחיות.

[מפלח את בטנו בסכין, צונח למים מת]

איחש והנה אני רואה שהקטן שלי מבצבץ שם בתוך שלל הדגים ופירות הים ברשת של הדייג היפאני אַקִירָא ששאף להיות יַקִירָא ועכשיו הוא פְּטִירָא!

[נכנס האפוטרופוס הכללי של מונקו ואוחז ברשת]

מה זה, אני רואה שאין רגע אחד ואקום בעולמנו.

אפוטרופוס [בצרפתית]

שלום, אני האפוטרופוס הכללי של מונקו. על-פי חוקי נסיכות מונקו, אם אין לאיש תביעות בקשר לעזבונו של המנוח היפאני אקירא, עובר כל רכושו לאוצר נסיכות מונקו. אני רואה שאין יורשים ואין תובעים.

[מרים את הרשת ויוצא]

איחש מה זה, אני רואה שהקטן שלי מהגר למונקו, ואני אחריו. שלום לך, ברונכוס, ותודה רבה.

ברונכוס על לא דבר. היתה לי טירחה גדולה, גם הפסדים.

איחש אין לי כסף.

ברונכוס אין דבר. תצליח בקטן.

איחש תצליח בפיזיקה.

[איחש עולה לחוף וברונכוס מפליג בחזרה]

 

ט

 

[איחש בפתח ארמון הנסיכה במונטה קרלו. לעצמו]

 

איחש מה אני רואה? הקטן שלי נמכר עם כל הרשת של המנוח היפאני אקירא, ועכשיו כל הדגים ופירות הים שהיו בה הולכים למטבח של הנסיכה. שמעתי שהיא עורכת הערב סעודה מפוארת לכבוד ארוסה הנוכחי, נהג המירוצים גסטון. אני מקווה שלא יטגנו בטעות את הקטן שלי עם החסילונים ויגישו בטעות לארוחה. אין לי ברירה אלא להתחפש למלצר ולהגיש לשולחן, וככה תהיה לי גישה לחסילונים, ואוכל לשלוף את הקטן שלי מהמגש בהיחבא.

[יוצא]

 

י

 

[סעודה בארמון הנסיכה. הנסיכה יושבת בראש השולחן ולידה אהובה, נהג המירוצים גסטון, ועוד הרבה אורחים ואורחות זוהרים. כולם מדברים צרפתית, חוץ מאיחש, המחופש למלצר, אחד מני רבים, הנכנסים ויוצאים בשרשרת]

 

איחש [לעצמו]

לעת עתה אנחנו במנות הראשונות. אני כל-כך מקווה שהנסיכה אוהבת פירות ים חיים, כי אני לא רואה איך רופאים יוכלו לחבר לי בחזרה קטן מטוגן.

[יוצא]

גסטון מכוניות מירוץ, למה לא כותבים יותר על מכוניות מירוץ?

נסיכה כותבים הרבה מאוד על מכוניות מירוץ.

גסטון צריך לכתוב יותר. מכוניות מירוץ, מכוניות מירוץ. דזזזזזזזז!!… וווווווווז!…

נסיכה הוא היה הטוב שביניכם, וגם הוא היה אפס מוחלט.

גסטון מי?

נסיכה הֶלְמוּט שְׁוִוינְדְלֶר.

גסטון הטניסאי?

נסיכה כן.

גסטון מה קרה לו?

נסיכה הוא מת.

גסטון שווינדלר הטניסאי מת?

נסיכה לפני שבוע.

גסטון לא ידעתי.

נסיכה אהה, במה אתה עסוק, גסטון! לא שמעת שהלמוט שווינדלר מת!

גסטון הוא לא היה בשטח מכוניות המירוץ, הוא היה טניסאי. אולי הייתי באמצע נהיגה במכונית מירוץ כשזה קרה.

נסיכה אבל כשיצאת ממכונית המירוץ, לא שמעת?

גסטון כשאני יוצא ממכונית המירוץ אני חושב על מכוניות מירוץ, רבותי, אני אדם של מכוניות מירוץ. שווינדלר היה טניסאי. אין קשר בין טניס למכוניות מירוץ, זה צריך להיות ברור. נכון שלפעמים אני עובר במכונית ליד מגרש טניס, אבל מי מסתכל? וגם אם אסתכל, יש רשת. יש רשת, רבותי, ואני גם נוהג במהירות, אז איך אוכל לזהות מי במגרש?

[נכנס איחש עם מגש עמוס פירות ים]

איחש הנה באים פירות הים, חיים לשמחתי ולא מטוגנים, וביניהם גם הקטן שלי. הוא קצת הצטמק בגלל שהייתו במי מלח, אבל לפחות נקי עכשיו מהקקה של פרנבחצ'ה.

[מנסה לשלוף את הקטן מתוך המגש, אך מלצרים העומדים בדרכו אינם מאפשרים לו רגע פרטיות. לעצמו]

מה אני רואה, המצב קשה, לא נותנים לי הזדמנות לשלוף את הקטן מהמגש, אני נאלץ להגיש אותו לשולחן.

[מניח את המגש לפני הנסיכה. תוך שיחה נמשכת עם גסטון היא מתחילה לאכול את פירות הים. איחש מביט לצלחתה בעיניים לטושות, מנסה בתנועות משונות לקחת את צלחתה, או לחטוף את הקטן, או להניא אותה מלאוכלו. הנסיכה מעיפה בו מדי פעם מבטים משתוממים. היא לוקחת בשתי אצבעות את הקטן, מביאה אותו לשפתיה. איחש כמו קופא בחלום ביעותים, לעצמו]

הייתי צריך לאחוז בידה בכוח, להסביר לה את הכל. היא היתה מבינה. הייתי צריך לרוץ ולצלצל בפעמונים ולהוציא צו מניעה… אך באיזה בית משפט? של מונקו? של צרפת? שלנו? אולי בית המשפט הבינלאומי בהאג?

[הנסיכה מביטה בו שוב במבט משתומם בעודה מכניסה את הקטן לפיה ולועסת אותו. איחש מביט עמוק לפיה. לעצמו]

הנה היא לועסת אותו, הנה הוא מתערבב ברוקה, נטחן בין שיניה. כמה יפות השפתיים החותמות את גורלי באכזריות שכמוה לא נודעה עד היום במונטה קרלו. הנה בלעה אותו. שלום לְךָ. כמה ליטפתי אותך כל חיי. כמה ליטפה אותך אמי בינקותי. שלום, שלום.

[מתנדנד כנוטה להתעלף]

גסטון כמה הוא מאוהב בך!

נסיכה עוד יש כאלה, גסטון.

גסטון אומר לך בכנות: אני אדם שאוהב גם דברים פשוטים; אני אוהב כוס קפה חזק וטוב; אבל אם אני לא רוצה לשתות את הקפה, סימן שמשהו לא בסדר.

[הנסיכה שופכת מלוא הכוס יין בפניו. איחש ממהר לגהור ולהגיש ממחטה לגסטון. הנסיכה קמה בחרי-אף]

נסיכה עוד יש גברים בעולם, גסטון!

[רואה את איחש לצידה, מניחה יד על צווארו באינטימיות מופגנת]

חכה לי בחצות בחדר המיטות שלי, אהובי, מלצר קטן ותאוותן שלי!

[איחש אינו מבין. הנסיכה רומזת למשרתים, אלה נוטלים את איחש בזרועותיו ומובילים אותו לדלת]

איחש [לעצמו]

אני הולך, אך בשל אי-ידיעת צרפתית, אינני יודע לאן.

 

יא

 

[חצות בחדר השינה המפואר של הנסיכה. איחש יושב על המיטה. חושך. רק אור הירח בוקע מן החלון הפתוח, הניבט אל הים. נכנסת הנסיכה, מביטה רגע בפני איחש]

 

נסיכה אהוב קטן שלי, מלצרון עם פַּפִּיוֹן שלי, אני שלך. ללילה? לנצח? מי יודע? הייתי רוצה שתהיה אדם מיוחד במינו, ותגלה לי רגשות סוערים יחד עם פתיחת אופקים אינטלקטואליים שכמוהם לא ידעתי עד היום. הייתי רוצה שמישהו יקשיב לי פעם ויבין אותי. אני בחורה כל-כך בודדה.

[מקימה אותו, מחבקת אותו, נושקת בשפתיו. הוא מביט בה בחיל ורעדה]

איחש נסיכה קסומה שלי, כל החיים שלי חלמתי עלייך, והנה הגעתי לזרועותייך בנסיבות מחמירות. איך אתאר בפניך את ייאושי?

נסיכה אתה מדבר צרפתית?

איחש איך יכולתי להגיע אי-פעם לצרפתית! אני שומע צרפתית ברדיו בלי סוף, אמנם בלי להבין מלה. תביני את מצבי, את גודל ייאושי.

[הנסיכה משתרעת על בטנה במיטה, כובשת את פניה בכר. איחש צופה באחוריה]

נסיכה אני כל-כך עצובה. לו רק ידעת כמה אני עצובה. במקום להביט היישר לשמים, אני שוכבת על הבטן בעיניים עצומות ומדמה שאני מסתכלת בהשתקפות של השמים בראי המונח על הריצפה.

איחש [יורד על ברכיו מול אחוריה]

ועכשיו הקטן שלי מתעכל לך בקיבה ומתחיל לזחול במעיים, והופך לאט לאט לקקה. וגסטון ישוב, ואותי תשכחי. ואני אמשיך להצטער ולחלום עד סוף ימי. הנה המקום ממנו תפלטי את הקטן שלי.

[מרים בעדינות את שולי שמלתה, מסמיך את פניו לישבנה]

הו, מטחנת בשר יפה מהלכת על שתיים, הו, תחת-גיליוטינה, הו, תליין עם לחיים שמנמנות! מכאן אצא שנית לאוויר העולם! הו, איזו גדלות, איזו יכולת, איזו אשה, איזו אלוהות! להפוך תוך לילה את מוקד חיי לקקה!

[מנשק נשיקה רכה, ארוכה ושוקקת במרכז ישבנה. הנסיכה לואטת בעצב]

נסיכה אני כל-כך רוצה שיבינו אותי.

[נרדמת]

איחש [לעצמו]

מה נשאר לי? לחכות לה למרגלות האסלה שלה ולקבל מחר בבוקר בחזרה את הקטן בצורתו החדישה. אני לא חושב שהרופאים יוכלו לשחזר מהקקה שלה את הקטן שלי, יש גבול לנפלאות המדיצינה בכלל והכירורגיה הפלסטית בפרט.

[יוצא]

 

יב

 

[בוקר. בית-הכיסא של הנסיכה. איחש למרגלות האסלה. נכנסת הנסיכה בכותונת לילה קצרה, בידה עיתון, ומתיישבת על האסלה ומעיינת בעיתון]

 

נסיכה גסטון נהרג בתאונה. מת. איננו.

איחש [נושא את פניו אליה]

היה רגע אחד שאהבתי במיוחד, רגע שאשמור אותו עד סוף חיי, זה הרגע שבו השתרעת על המיטה ואני עמדתי והמכנסיים שלי עוד היו למעלה, וחשבת שיש לי שם באמת משהו. הרגע הזה שבו הושלה העולם להאמין שלאיחש פישר יש, היה רגע יחיד במינו. רגע זה לא ישוב. אגלגל אותו בזכרוני שוב ושוב, חומר ומזון לשארית חיי. איך עמדתי שם!… איך חשבו!… היה רגע!

[פני הנסיכה מאדימים קצת]

עכשיו הקטן שלי רואה שוב אור עולם. הנה עד להיכן מגיעים הדברים במונקו.

[הנסיכה יוצאת. איחש גוהר אל האסלה. לעצמו]

איחש עכשיו אדביק בחזרה. למרות שאני בספק רב אם הרופאים יוכלו לעשות עם זה משהו, אבל לנסות צריך.

[מוריד את מכנסיו ומורח את הקקה של הנסיכה על מבושיו]

הכל חזר ולא חזר. כמו פעם ולא כמו פעם. כמה מגוונים וחדגוניים החיים.

[מרים את מכנסיו, פונה לצאת ברגליים מפושקות, עוצר, מתיישב למרגלות האסלה, לאחר רגע משתטח על הרצפה]

כאן אני נשאר. ככה. אצום. איעשה שטוח. תבליט על מרבד הריצפה בבית-הכיסא של נסיכת מונקו. היא תניח עלי את כפות רגליה כשהיא תתיישב. לתיירים המגיעים למונטה קרלו ומסיירים בארמון אמליץ להתחמק לרגע מהמסלול הקבוע ולגנוב הצצה חטופה באגף הפרטי, שם יוכלו לראות אותי, לא איש, מרבד. מרבד פישר.

 

יג

 

[בוקר. בית-הכיסא של הנסיכה. איחש שרוע למרגלות האסלה. נכנסים משרתים עם כלי ניקוי]

 

איחש [לעצמו]

הנה הגיעו התיירים הראשונים.

משרת א משהו מסריח.

[רואה את איחש השרוע על הריצפה, הקקה מרוח על מבושיו]

מכאן הריח. מֶרְד!

משרת ב זה נראה לי ערימת נייר מצויר לניגוב ששכחו כאן על הריצפה.

איחש [בקול חלוש]

אני בהחלט לא נייר מצויר לניגוב. אני איש ושמי איחש. איחש פישר. אני פשוט רזיתי כי לא אכלתי מרוב עצב על הקטן שלי שנעשה קקה וירד בביוב. ובהחלט לא שכחו אותי, אני כאן מבחירה חופשית. אבל אני לא יכול לשכנע אתכם כי אני פשוט לא יודע צרפתית, וגם כי אין לי כוח להתנגד, וגם כי אתם נראים לי מאוד טיפשים.

משרת א נקפל אותו לארבע ונזרוק לאסלה.

[המשרתים מקפלים אותו ומניפים אותו מעל האסלה. מתחילים לתחוב אותו פנימה]

איחש [בקול חלוש מאוד]

אני חושב שאתם מגזימים, זה דבר שאפילו פּרנבּחצ'ה לא היתה מרשה לעצמה, אם אתם מתמצאים קצת בפּרנבּחצ'ה, אבל אם הצוות הסניטרי הרשמי של נסיכת מונקו מחליט שאני נייר מצוייר לניגוב המיועד לזריקה לבית-הכיסא של הנסיכה, ואפילו ההחלטה שגויה – מי אני שאתנגד! הלא יש גבול סביר להתנגדות הטבעית של האדם להשתחרר סוף סוף אחת ולתמיד מבית-כיסא!

[קולו צייצני, כמעט לא נשמע, רק ראשו מבצבץ עדיין מעל שפת האסלה]

אוי, אתם טועים כזאת טעות שאף אחד לא יתקן ואף אחד לא ירגיש, ובסך-הכל אם חושבים על זה טוב-טוב – לא כזאת טעות גדולה, ואולי לא טעות בכלל.

[המשרתים מורידים את המים]

 

יד

 

[לילה. צינור ביוב חשוך. איחש נישא בזרם הביוב]

 

איחש [לעצמו]

נו, זרקו אותי לביוב של מונטה קרלו. זה לא דבר של מה-בכך. אין מה להשוות לביוב של כלכותא. אדם צריך קצת מזל בחיים.

[מצטמרר]

ועוד התרעננתי מהמים.

 

[נשפך עם זרם הביוב לים, מתחיל לשחות במרץ]

 

איחש שלום לכם, דגים, שמי איחש. נשפכתי לים עם הביוב של מונטה קרלו. אהה, הים, הנדודים, השיבה הביתה. באתי במגע עם אצולת אירופה, השקתי רגע בעולם הזוֹהַר, ויש לי אבר שעבר דרך הפריזמה האישית של נסיכת מונקו. מה עושים מעכשיו – זו השאלה הגדולה. אני חושש שלא-כלום.

 

[סוף]

×