[לילה. חדר שינה בדירתן של שתי רווקות צעירות. שתיהן ישנות שינה עמוקה, כל
אחת במיטתה. צ'ופק ואפצ'יק מתגנבים חרש, מדברים בלחש כדי שלא להעירן]

צ'ופק ששש… הבטחתי לך פגישה עם שתי נקבות הלילה? חן כאן.

אפצ'יק איפה?

צ'ופק בחדר, במיטות שלהן.

אפצ'יק הן יודעות שאנחנו באים?

צ'ופק ששש… מה איכפת לך מה הן יודעות?! יש לנו פה שתי נקבות, זה
העיקר!

אפצ'יק וישר ניכנס להן למיטה?

צ'ופק השתגעת?! אתה רוצה את הירח בפגישה ראשונה?!
[מניף ידו לבחורות, חרש]
הלו, בייבי'ס!

אפצ'יק [לוחש]
הלו!
[פאוזה]
חושך.

צ'ופק רצית חיי לילה.

אפצ'יק קצת מנומנמות, הנקבות שלנו, עושה רושם.

צ'ופק כן, היה להן יום קשה, הן רכבו על סוסים, שיחקו טניס ורקדו בפייב

אוקלוק. עכשיו הן קצת עייפות.

אפצ'יק אולי זה באמת עדיף שהן שקטות.

צ'ופק שותקות ומסכימות, ככה אני אוהב את הנקבות שלי.

אפצ'יק צייתניות כאלה.

צ'ופק בייחוד כשהן מאוהבות.

אפצ'יק אגב, מי שלי?

צ'ופק השחרחורת עם הידיים הקצרות.

אפצ'יק לא מפריע לי. חבל שלא רואים את הרגליים.

צ'ופק אין מה לעשות, אלה בחורות עם שמיכה.

אפצ'יק [לעבר הבחורה "שלו". חרש חרש]
הלו, בייבי.
[פאוזה]

שמי אפצ'יק.
[פאוזה]

שיחה, בכל אופן, לא תהיה לנו כאן.

צ'ופק בשביל מה לך שיחה?! רק זה חסר לנו – שיחה'

אפצ'יק נו כן. לפחות לא מסרבת, לא מגרשת. גם זה משהו.

צ'ופק רוצה בך כהוגן.

אפצ'יק כן, היא שלי. מה עם שלך?

צ'ופק שלי אחרי אהבה נכזבת. מתחילה להתאושש. אצלי.
[לבחורה, בלחש]

הלו, האני-בייבי. אצל צ'ופק יהיה לך טוב, אל תדאגי. צ'ופק כבר יעניק לך.
שמים וארץ. רוצה שמים וארץ? לא? מכונית? לא? שמלה? לא? קונצרט? לא?
פלאפל? לא?
[לאפצ'יק]

היא לא רוצה כלום, היא צנועה. כשיש לה אותי, מה עוד נחוץ לה? כזאת היא
לינז-ד. שלי.

אפצ'יק שמה לינדה?

צ'ופק כן.

אפצ'יק שם יפה. ושלי?

צ'ופק שושנבוכן-א.

אפצ'יק מה פתאום שושנבוכרא?!

צ'ופק ככה זה. אל תשאל שאלות. מי הכיר לך אותן?!

אפצ'יק אתה.

צ'ופק אז שושנבוכרא. אתה יכול לקרוא לה בקיצור "בוכרא".

אפצ'יק טוב, מה חשוב השם. לתחת, כמו שאומרים, אין תמונת פספורט.
[פאוזה]

חבל רק שלא מתהפכת על הבטן ושתוך כך נופלת השמיכה ומסתבר שגם בלי
כתונת ובלי תחתונים.

צ'ופק אתה כבר רוצה את הירח.

אפצ'יק מי מדבר על הירח?! יכולנו לפחות לקחת טלפון. לקחת טלפון זה לא
הירח.

צ'ופק למה לך טלפון, אתה כבר אצלה!

אפצ'יק זה נכון. ובכל זאת היה נחמד לו יכולתי להחליף איתה מילונת. משהו
כמו: "ואיך ככה?", והיא היתה עונה: "לא רע", ואני הייתי שואל "מאוהבים

פה במקרה עד לשיגעון במישהו ששמו מתחיל באל"ף ובאמצע יש צד"י עם
גרש קטן למעלה?" והיא היתה עונה "ממהמי". משהו כזה.

צ'ופק טוב, כל מיני "ממהמ'ים" הן פולטות מפעם לפעם גם עכשיו.

אפצ'יק אבל לא בתשובה לשאלה אם הן מאוהבות בנו, פולטות סתם.

צ'ופק אתה רוצה כבר בפגישה הראשונה את הירח.

אפצ'יק זה לא ירח לקבל תשובה נכספת על שאלה רוטטת.

צ'ופק בכל אופן, אנחנו עם נקבות, לא תכחיש.

אפצ'יק אני לא מכחיש. ובכל זאת.
[מתחיל לבכות חרש]

צ'ופק ששש… מה קרה, אפצ'יק? למה אתה בוכה באמצע בילוי עם נקבות
שופעות?

אפצ'יק הייתי רוצה שידעו בכל זאת שאנחנו פה. שיראו אותנו.
צ'ופק [קצת מדוכדך]

זה לא היה יוצא כל-כך לטובתנו.

אפצ'יק אני יודע. ובכל זאת. בחורה שתסתכל לי עמוק לעיניים, בעירנות
שכלית מלאה, תיקח את ידי בידה… ואל תגיד לי שאני דורש את הירח.
[פאוזה]

צ'ופק טוב. שלוש לפנות בוקר. בילינו. היה, הביתה.

אפצ'יק ומחר בבוקר הן בכלל לא ידעו שהיינו.

צ'ופק בעוד חמישים שנה הן ממילא ימותו.
[פונים לצאת. צ'ופק עוצר אותו. בנדיבות]
אולי אתה מעוניין לקלל אותה בשקט לפני שאנחנו הולכים?

אפצ'יק [חוכך רגע בדעתו]

לא, אין לי כרגע איזה קללה מיוחדת.
צ'ופק חבל, הזדמנות.

אפצ'יק [חוכך שוב בדעתו, אחר-כך אל הנקבה "שלו", חרש]
שתמותי, נבלה.

[פונה ללכת. חוור, בחיוך של סיפוק]
שתמותי, נבלה.
[פונה לצאת, לצ'ופק]
לירוק עליה אני לא יכול, מה?

צ'ופק תירק לך סמלי לשרוול.

[אפצ'יק יורק יריקה קטנה לשרוולו, מגחך, ויוצא עם צ'ופק]

צ'ופק ואפצ'יק אצל הנקבות הישנות | 1989

×