בין שדך הימני לשדך השמאלי

זוחלת טיפת זיעה שלי,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

תחתוני מקומטים על גב הכיסא,

מול שיירי העוגה וספלי הקפה,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

הכל פתאום זר ותפל ולא מובן,

אַתְּ, החושך, הקור בישבן,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

על המצח שלי את מעבירה ידך,

ואני עוד מנסה לשחק בשדך,

אך אני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

את מושכת באף כאילו בכית,

ולי צר במיטה ולוחץ בשלפוחית,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

אני קם מכווץ ומפהק למולך,

את עוצמת עינייך ומחכה שאלך,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

לובש בחיפזון את תחתוני הצוננים,

נכנס לגרבי עם ריחם הלא-נעים,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

"לילה טוב" את אומרת, "לילה טוב" אני עונה,

ועומד עוד רגע, מסתובב ויוצא,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

 

בין שדך הימני לשדך השמאלי

השארתי טיפת זיעה שלי,

ואני כה עייף ואין חשק לחיות.

בין שדך הימני לשדך השמאלי | 1972

מה איכפת לציפור » הוי בשר, בשר, בשר
×