[לפנות ערב. דירת צ'ופק. צ'ופק שקוע במשהו רציני מאוד. נכנס אפצ'יק]
אפצ'יק צ'ופק, במה אתה שקוע?

צ'ופק מנקר לי כל הזמן בראש השם הסתמי "אבנר בוק", ואני חוזר עליו בשקט
בלי הפסקה במכאניות פנימית, ואני ממש מתבייש שאני ממלמל מלמולים
סתמיים מפני שאני לא סובל כרגע משום דבר מיוחד ולא כואב לי בשום מקום
ומאוד לא נעים לי מזה.
אפצ'יק [בחשיבות רבה]

אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל לא
אחר.

צ'ופק למה אתה מתכוון?

אפצ'יק גם אני אומר את זה סתם, לבדיקת נוסח דיבור. גם לי לא נעים שאין

לנו כרגע שום צורך, ואנו מתרכזים בשטות מוחלטת.

צ'ופק אני מאוד מתבייש בזה.

אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל
לא אחר.

צ'ופק אבנר בוק, אבנר בוק, אבנר בוק, אבנר בוק. ועוד פעמיים: אבנר בוק,
אבנר בוק. לסיום: אבנר בוק. לא אחזור עוד על כך. אני מאוד מתבייש. ופעם
אחרונה: אבנר בוק.
[פאוזה]
אבנר בוק.

אפצ'יק אנחנו במלכודת איומה.

צ'ופק נכון מאוד. אבנר בוק.

אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל

לא אחר.
צ'ופק [מיואש]

עכשיו אגיד "אבנר בוק" עד שאמות. אין כוח שיחלץ אותי מזה. אומר מיליוני
"אבנר בוקים", ומה יצא לי? אני מאוד חושש שחייתי לשווא. אני מאוד חושש
מזה כשאינני חושש מדברים אחרים.

אפצ'יק אני נורא מתבייש שהכרנו. הייתי צריך – ואת זה יש להדגיש – להכיר

מישהו אחר.
צ'ופק מישהו כמו אבנר בוק?

[מגחך]

איפשרת לי להגיד "אבנר בוק" אחד באופן לא סתמי. תודה. אמשיך בסתמיות:
אבנר בוק. אבנר בוק.

אפצ'יק אני מאוד עייף. לא נהניתי מחיי. במקום להכיר נשים…
[מורה על צ'ופק ונד בראשו]
לא חבל?

צ'ופק אנחנו שקועים בדבק צמיג. אתה יודע מה?

אפצ'יק עכשיו אתה תגיד "אבנר בוק".

צ'ופק אבנר בוק.

אפצ'יק [נאנח]

הפתעות כבר לא יהיו לי הערב.
[לצ'ופק]

אבל, ואת זה יש להדגיש…

צ'ופק שמענו, שמענו.

אפצ'יק אני שמעתי בסבלנות את כל ה"אבנר בוקים" שלך, עכשיו אתה תשמע

אותי.

צ'ופק דבר.

אפצ'יק אבל, ואת זה יש להדגיש, חייבים לעשות זאת כך שאני אהיה כזה וכלל

לא אחר.

צ'ופק אבנר בוק.

אפצ'יק ממש בילינו ערב, לילה טוב.
[יוצא]

צ'ופק שקוע ואפצ'יק תוהה | 1989

×