א

[לילה. רחוב, מול כניסה למועדון לילה. צ'ופק ואפצ'יק מסתכלים. סרסור יוצא מתוך המועדון, ניגש אליהם]

סרסור פְּלִיז? גֶרְלְס? לַייף-שוֹאוּ?

צ'ופק אנחנו נראים לך תיירים?

סרסור עכשיו מגיעים גם מאלבניה. תיכנסו? סטריפטיז מלא.

צ'ופק [מנסה לפהק]

תודה, אנחנו בדיוק אחרי פעילות מיבצעית בשטח, נחוץ לנו קצת בידור לשם שינוי.
[לאפצ'יק]

כבר ראינו נשים בחיינו, מה?

אפצ'יק לא יזיק לראות עוד אשה או שתיים.

צ'ופק אל תגיד, עשינו את שלנו בעולם.

אפצ'יק יותר מדי בחושך.

צ'ופק אל תגיד, מילאנו את חובתנו לתענוגות, מילאנו.
[לסרסור]

עוד מגיע לנו הֶחְזֵר.

אפצ'יק לא גדול!

צ'ופק [לסרסור]

יש לך משהו יותר מעניין?

סרסור [בשקט]

פותחת רגליים עד הסוף.

צ'ופק ו…?

סרסור ורואים.

צ'ופק מה?

סרסור [נעלב]
אדוני!

צ'ופק לא, ברצינות, מה רואים? יש עוד משהו שלא ראינו ולא עברנו?

[מנסה לפהק]

סרסור [עוד יותר בשקט]
הדגדגן, בלַייף-שוֹאוּ.

צ'ופק [מחליף מבט ממושך עם אפצ'יק. לסרסור]
סליחה.

[מתרחק שתי פסיעות עם אפצ'יק, מתייעץ איתו בשקט]
הוא אומר הדגדגן, בלייף-שואו.

אפצ'יק כן?

צ'ופק כן.

אפצ'יק נו, אם הדגדגן…

[פאוזה]

צ'ופק כן, אם הדגדגן…
[פאוזה]

אתה שמעת פעם על הדגדגן?

אפצ'יק אני? בטח. זה כינוי של קומיקאי מפורסם מהסרטים. שמעתי שמצחיק מאוד. מזכיר בהופעה שלו את צ'רלי צ'פלין.

צ'ופק כן, עכשיו אני נזכר שגם אני שמעתי עליו. קומיקאי נפלא.

אפצ'יק תשאל אותו אם זה ההוא עם השפם.

צ'ופק [חוזר לסרסור]

תסלח לי, הדגדגן הזה שמופיע אצלכם, זה ההוא עם השפם?

סרסור [מביט בו כמנסה להיווכח אם הוא מתלוצץ]

יש שפם.

צ'ופק [לאפצ'יק]

שמעת? יש שפם.

אפצ'יק [בשקט]

ותוּכִּי?

צ'ופק [ניגש לסרסור]
ותוכי?

סרסור [כמי שמבין עניין]

התוכי חולה.

צ'ופק [לאפצ'יק]

שמעת? התוכי חולה.

אפצ'יק חבל, אבל הוא טוב גם בלי התוכי.

צ'ופק [ניגש לסרסור]

בכלל לא היה בעיתונים שהדגדגן בארץ. אני מתפלא גם שמארחים אותו פה ולא בסינמטק.

סרסור אדוני, הוא פה, לייף-שואו.

צ'ופק כי, כמו שכבר רמזנו לך, הסטריפטיז עצמו לא כל-כך מעניין אותנו, אנחנו כרגע חוזרים מפעילות מיבצעית בשטח. אותנו מעניין בעיקר הדגדגן.

סרסור אתם תראו אותו הרבה.

צ'ופק כמה עולה כרטיס?

סרסור ארבעים שקל כניסה, בלי משקה.

צ'ופק אנחנו לא מעוניינים במשקה, אנחנו בדיוק אחרי פעילות, ויש לי בעיות עם הכבד…

סרסור הכרטיס הוא בלי משקה.

[צ'ופק מתייעץ חרש עם אפצ'יק. ניכר מתנועותיהם שאפצ'יק משתוקק מאוד להיכנס. צ'ופק חוזר לסרסור]

צ'ופק אנחנו נשלם לך שלושים שקל לכרטיס.

סרסור אדוני, פה זה לא מיקוח, בכל מקום אחר תשלם ארבעים שקל כניסה, ופה אתה מקבל גם את הדגדגן!

צ'ופק אבל בלי משקה!

סרסור אמרת שיש לך בעיות עם הכבד!

[צ'ופק מתייעץ שוב חרש עם אפצ'יק]

אפצ'יק הוא צודק, הוא נותן לנו פה גם את הדגדגן, וגם מציל לך את הכבד, אין מה לעשות.

צ'ופק טוב, ניכנס. לפחות נתפקע מצחוק, ניקח קצת חופשה מחיי המין הנאלחים האלה, יצאו לי הנקבות מהאף!
[משלמים ונכנסים]

ב

[מאוחר יותר. בתוך מועדון הלילה. חשפנית רוקדת ומתפשטת. צ'ופק ואפצ'יק מסתכלים, די משועממים]

צ'ופק לא מצחיק בכלל. למה היא פותחת כל הזמן את הרגליים?

אפצ'יק אולי הוא צריך להופיע לה פתאום משם?

צ'ופק היא כבר חצי שעה, והוא לא פה.

אפצ'יק אולי הוא מאחר?

צ'ופק איפה האמרגן?
[קם, יוצא, חוור עם הסרסור]

אדוני, זה לא מצחיק בכלל.

סרסור [חושד שהוא מהתל בו]
אתה צוחק עלי?

צ'ופק הבטחת לנו את הדגדגן, במקום זה מסתובבת לנו פה הסבתא'לה הזאת מול העיניים, פותחת וסוגרת רגליים, כמה אפשר?! והדגדגן?!

סרסור אתה לא רואה את הדגדגן?!

צ'ופק איפה הדגדגן?!

סרסור [מושך אותו אל החשפנית, מורה אל בין רגליה]

מה זה?!

צ'ופק נו, מה זה?!

סרסור הדגדגן!

צ'ופק איפה?

סרסור [מסמיך אצבעו אל בין רגליה של החשפנית]

פה! הדגדגן! הכל! חשוף! מול העיניים! מה עוד אתה רוצה?!
[צ'ופק ואפצ'יק מסתכלים נדהמים מקרוב מאוד אל בין רגליה של החשפנית]

צ יופק לא מצחיק בכלל.

אפצ'יק רחוק מלהזכיר את צ'רלי צ'פלין.

צ'ופק נראה יותר כמו יבלת.

אפצ'יק במקרה הטוב.

צ'ופק עושים צחוק מבני אדם. טפו!
[יוצאים]

ג

[מאוחר יותר. ברחוב. צ'ופק ואפצ'יק הולכים]

אפצ'יק ואני עוד משוכנע שהדגדגן זה קומיקאי מהסרטים. הוא פשוט לא הביא אותו, לקח כסף, הראה לנו יבלת בין הרגליים של הסבתא'לה, ואמר לנו: הדגדגן.

צ'ופק לפחות היה מתנצל ומראה סרטים של צ'רלי צ'פלין או השמן והרזה.
[ממשיכים ללכת]

אפצ'יק הנה, כאן יש טלפון ציבורי, בוא נטלפן לרדיו, יש להם תוכנית "שאל ונענה". נשאל אותם מי זה הדגדגן.

צ'ופק אתה מטלפן.

אפצ'יק אם אני מטלפן, אני מזדהה בשם צ'ופק…

צ'ופק בסדר, אני מטלפן.
[מטלפן]

הלו? רדיו? "שאל ונענה"? אני אזרח מקומי, שמי אפצ'יק, מעוניין לדעת על הדגדגן: זה קומיקאי מפורסם מהסרטים או יבלת על אשה?
[מאזין רגע]
תודה רבה.

[מניח את השפופרת. לאפצ'יק]
יבלת, וגם שידרו את זה ברדיו בכל הכוח, על שמך.

אפצ'יק [מטלפן]

הלו? רדיו? "שאל ונענה"? לא, אין לי שאלה. בקשר לדגדגן, השואל היה צ'ופק. לא אפצ'יק – צ'ופק. תודה רבה.
[לצ'ופק]

שוּדר. שמעו גם בקפריסין שצ'ופק.

צ'ופק [מטלפן]

הלו? רדיו? "שאל ונע…"
[מניח את השפופרת]

סגרו בפרצוף. ברדיו אנחנו שרופים.
[ממשיכים ללכת. לאחר פאוזה ארוכה]

אפצ'יק ואני בכל זאת בטוח שהיה קומיקאי מהסרטים, ואחרי שמת לקחו וקראו על שמו את היבלת. כמו שאחרי מות וושינגטון, קראו על שמו את וושינגטון.

צ'ופק אל תשווה. בוושינגטון יש לפחות מה לעשות.

אפצ'יק זהו, מתחילים בתור הזהב של הקומדיה, וגומרים ביבלת.

צ'ופק ומי יודע למה יקראו צ'ופק אחרי שאמות.

אפצ'יק בטח לנר רפואי בתחת.

צ'ופק אסון, המוות הזה הוא פשוט אסון.

[יוצאים]

צ'ופק ואפצ'יק רואים דגדגן | 1989

×