הילד שלנו

 

הילד שלנו קטן וירוק,

הילד שלנו לא הגיע רחוק,

בבוקר יצא ובערב לא שב,

נותרו אבא, אמא, ביצים וחלב.

 

 

אהוד השמן

 

אהוד השמן,

בבטן יש לו בן,

זהו מקרה מוזר

לילד ממין זכר.

מחר יעשו לו ניתוח,

הוא ימות, זה בטוח,

הבן ימות איתו,

ואנחנו – לא!

 

 

הילדה חיותה רואה ממותה

 

הילדה חיותה, הגרה ברחוב ז'בוטינסקי,

מול בית-החולים ליולדות אסותא,

נסעה אל הדודה בלונדון לראות ממותה.

עמדה לה חיותה ליד הממותה,

הביטה מבסוטה,

פתאום נפלה הממותה, ישר על מי? – על חיותה.

הדודה צועקת: חיותה! חיותה!

ואין חיותה.

בערב בא מנוף גדול, מרים את הממותה,

שני פועלים מן הרצפה מקלפים את חיותה,

מקפלים לארבע בניחותא,

שמים במעטפה, מדביקים בול

ושולחים להורים של חיותה,

הגרים מול בית-החולים ליולדות אסותא.

 

מוסר השכל, אמרה אמא של יָקי לְיָקי:

אם כבר לראות חיות, מוטב לראות תולעים בקָקי.

 

 

מוטי העצלן

 

מוטי העצלן הוא כה עצלן

עד ששכח לקום היום,

שכח לנוע, שכח לדבר,

ושכח, כמובן, לנשום.

אמרה המורה: מחר, ילדים,

נתחוב את מוטי לבור.

לֶקח מר ילמד העצלן,

אולי זה יעזור.

 

 

שוש צרעת

 

לשוש-צרעת יום הולדת,

מתנות לרוב קיבלה:

קיסמים בשביל גרדת,

וצלוחית עבור מוגלה,

ועוד כהנה וכהנה,

צמר-גפן, תחבושות –

הילדות בה תקנאנה,

ועל-כן נפסיק בזאת.

 

 

אח

 

לאודי יש אח,

שמו דודי.

לדודי יש אח,

שמו אודי. ישבו אח ואח

בחורף ליד האח,

שיחקו שח,

שמעו באך,

פתאום אחד

נאנח:

"אח, לו היה

עוד אח!"

לפתע במטבח

אבא – טרח! –

באמצע האוכל צנח.

אמא צווחת:

"אמבולנס!"

עשר דקות,

צלצול בדלת –

אלונקה, ולידה,

בחלוק לבן, אח.

הנה, כך

קיבלו אודי ודודי

עוד אח.

– האח!

 

 

העט של בנצי

 

ביום ההולדת של בנצי,

בנצי קיבל עט.

כל היום קשקש לו בנצי בעט,

ובלילה מת.

ישב לו אבא של בנצי,

וכתב מכתבים בעט.

מה כתב אבא של בנצי בעט?

– "בנצי מת".

 

 

הילדה ציפורה

 

בלילות הקיץ הילדה ציפורה

מניעה גופה קדימה ואחורה;

האם כואבת לציפורה הבטן,

או מתאפקת היא מתת שתן?

לא ולא, הילדה ציפורה

מניעה גופה קדימה ואחורה

כי יוסי מחביא גמד בין רגליה –

זאת סיפרה לי דודתי לאה.

 

 

רן קברן

 

בבוקר בבוקר רן קברן

נוטל מעדר, יוצא לגן,

קובר כלב, אוכל תפוח,

קובר ילדה, שוכב לנוח,

ועד שהשמש שוקעת במערב

קובר גם את סבתא ואת שני הוריו,

ובדרך הביתה יהרהר לו בקול:

מה אעשה כשאהיה גדול?

 

 

חידה ופתרונה

 

חיים ובלה שחו בנהר,

בלה טבעה, מי נשאר?

נשאר חיים, חסר הכרה,

גופו ללא ניע נמשה לסירה,

משם חיש-חיש אל בית-החולים,

צינור חמצן בפניו הכחולים,

הגוף מפרפר קצת, יום, יומיים,

וביום השלישי – לא בלה, לא חיים.

 

 

כולנו משתינים

 

כולנו משתינים לפני השינה,

זה לא חוק טבע או חוק מדינה –

סתם הרגל מועיל או מנהג,

כמו לבקר את סבתא בערב חג.

 

 

עוד חידה

 

אין זו עבירה פליליץ,

גם לא עושים את זה באפלוליץ,

האפיפיור עושה את זה,

גם ראש המועצה עתליץ.

מה זה? -פליץ!

×