[ערב. דירת צ'ופק. צ'ופק יושב דומם ועגום. נכנס אפצ'יק, יושב לצידו]

צ'ופק אני מחכה לגברת.

אפצ'יק בּראבוֹ. אתה כמובן לא מצפה שהיא גם באמת תבוא.

צ'ופק היא תבוא.

אפצ'יק קרה משהו?

צ'ופק [נבוך, אחרי פאוזה]

היא אולי לא תיראה לך כמו גורל, אבל היא מעכשיו גורלי.

אפצ'יק מתי הכרת? במסתרים? מחתרת לאפצ'יק?

[צ'ופק מרכין ראשו]

חתונה?

[צ'ופק מרכין ראשו עוד יותר]

צ'ופק מה שצריך לקרות – קורה. מי יודע למה ברגע מסוים, פתאום, דרכים מצטלבות, גורלות נחתכים.

אפצ'יק יפה. למה לא. עד עכשיו התכוננת – מעכשיו תִחְיֶה. ילדים, צעקות. שמח.

צ'ופק זְכוֹר אותי.

אפצ'יק [יבש]

אתה אצלי בפנקס.

[פאוזה. נכנסת קוֹבָלֶקוֹבָה. צ'ופק קם לקראתה]

צ'ופק [מורה עליה, כשהוא תוקע לה אצבע בלחי. לאפצ'יק]

אהבה גדולה.

[קוֹבָלֶקוֹבָה סוטרת על כף ידו, כמגרשת זבוב, מתיישבת מול אפצ'יק במרחק ובחשדנות]

תכיר, ארוסתי קוֹבָלֶקוֹבָה.

[מתיישב לצידה. אפצ'יק מנסה לשעשע]

אפצ'יק כובע לכובע, גרב לגרב, נעל לנעל, הליקופטר להליקופטר.

קובלקובה [חמורת ארשת. לצ'ופק]

מי האידיוט?

צ'ופק [נבוך]

האידיוט חְרוּפְּצִ'יק או דְרוּפְּצִ'יק. מין מכר. לשעבר. מה שמךָ?

אפצ'יק תגיד לכובע לכובע ששמי רבע לשבע.

[צ'ופק כמעט מצחקק, מבליג ומתכווץ בכיסאו. פאוזה. אפצ'יק מפהק, רומז לצ'ופק לגשת אליו. צ'ופק קם ומתיישב לצידו. בשקט]

היא עושה גם תה?

צ'ופק מה שהיא עושה – היא שותה.

אפצ'יק אשה עם השקפת עולם מוצקת.

צ'ופק היא גורלי.

אפצ'יק באמת מזכירה לי את הגורל האנושי: הרבה צרות, ציפייה לגאולה. אתה תחכה אצלה הרבה לאחרית הימים.

[לפתע פורצת קוֹבלקוֹבה בבכי. צ'ופק קם, ניגש אליה ומתיישב לצידה]

צ'ופק מה קרה?

קובלקובה או הוא – או אני!

אפצ'יק מה עשיתי?!

[פאוזה. קם]

טוב, לא אפריע לזוג אינטלקטואלים מאושר. כאן, חוץ מאהבה, נושאים מרתקים לשיחה, אני רואה: חקר הקבלה, שירת ימי הביניים, הבוטניקה של מצולות האוקיינוס האטלנטי.

[פונה לצאת]

צ'ופק אפצ'יק!

[אפצ'יק נעצר]

מה שצריך לקרות – קורה. מי יודע למה פתאום, ברגע מסוים…

אפצ'יק איך צחקנו פעם.

צ'ופק כן, איך צחקנו.

[אפצ'יק פונה לצאת]

אפצ'יק!

[אפצ'יק נעצר. צ'ופק קם ומתייצב לצידו. לקובלקובה]

שמעי, אני ניגש לסדר איתו משהו. אני חוזר בעוד רגע. אם אתעכב אל תחכי לי. אתקשר מחר. אם חלילה לא מחר, בטוח מחרתיים, אולי בעוד שבוע. על כל פנים, שמחתי להכיר.

[פונה לצאת עם אפצ'יק. קובלקובה פורצת בבכי. שניהם נעצרים, מביטים בה, מתקרבים אליה ומתבוננים בה כמו בתופעה משונה. לאפצ'יק]

הרסתָּ את חיי.

[מצחקקים ויוצאים]

צ'ופק ואפצ'יק נפרדים | 1989

×