[גברת שטיפטר וגברת צוויינוס משוחחות]

שטיפטר מה שלומך, גברת צוויינוס? אני רואה שקיבלת בטן.

צוויינוס כן, קיבלתי בטן קטנה מאמריקה, בן-דודי שלח לי בלי מכס. נו, ומה ככה?

שטיפטר את יודעת, חיים. אוכלים קצת, שותים קצת. [פאוזה] ישנים קצת. [פאוזה]

מזיעים קצת. [פאוזה] את יודעת.

צוויינוס שמעתי ש…

שטיפטר הולכים קצת, חוזרים קצת.

צוויינוס שמעתי ש…

שטיפטר נאנחים קצת.

צוויינוס שמעתי ש…

שטיפטר ומחכים לנחת.

צוויינוס קצת. שטיפטר כן.

צוויינוס שמעתי ש…

[מחכה ששטיפטר תקטע את דבריה. זו אינה פוצה פה]

שמעתי שפוקס חיתנה את הבת.

שטיפטר כן, בשבוע שעבר. [בהדגשה אירונית] "חיתנה"!

צוויינוס מה יש?

שטיפטר כלום. שיהיה להם במזל טוב ושיזכו להרבה נחת.

צוויינוס לא, אמרת "חיתנה" בטון כזה, כאילו משהו לא בסדר.

שטיפטר למה, הכל בסדר, היתה חתונה במזל טוב, ושיזכו להרבה נחת.

צוויינוס גברת שטיפטר, את מסתירה ממני משהו.

שטיפטר אני מסתירה? מה יש פה להסתיר? היתה חתונה במזל טוב ושיזכו…

צוויינוס את הרי יודעת שאותי אי-אפשר לרמות, יש לי אוזן תודה לאל. נו, ספרי לי, גברת שטיפטר, מה לא היה בסדר שם.

שטיפטר הכל היה בסדר גמור.

צוויינוס ספרי לי, גברת שטיפטר.

שטיפטר [מפזמת לעצמה חרש ובנחת] השפן הקטן שכח לסגור הדלת…

צוויינוס את צוחקת ממני גברת שטיפטר, ספרי לי.

שטיפטר [ממשיכה לפזם] הצטנן המסכן וקיבל…

צוויינוס רק לי, את יודעת שאת יכולה לסמוך עלי שלא אגלה לאף אחד. נו, ספרי, באמת, רק לי. לי, לי, לי. ספרי לי, גברת שטיפטר, ספרי לי, אל תהיי כזאת.

שטיפטר כזאת אני.

צוויינוס זה לא יפה, אני כל"כך מבקשת, ספרי לי, נו, ספרי.

שטיפטר את כל-כך לוחצת עלי שזה ממש לא נעים לי. כל מה שאני יכולה ללכת לקראתך הוא לרמוז לך… [ממששת ובוחנת את ציפורניה, יש לה זמן] איפה היינו?

צוויינוס לרמוז, לרמוז, רצית לרמוז לי!

שטיפטר כן, כל מה שאני יכולה ללכת לקראתך הוא לרמוז לך ש…

צוויינוס שמה?

שטיפטר שלא הכל הוא כמו שהוא נראה.

צוויינוס בחתונה של פוקס?

שטיפטר בכלל בחיים.

צוויינוס כלומר?

שטיפטר כלומר מה שאמרתי, ואל תלחצי עלי, אני לא אוהבת שלוחצים עלי, אני אוהבת שנוח לי.

[פאוזה]

צוויינוס גברת שטיפטר.

שטיפטר מה.

צוויינוס ספרי לי. [פאוזה] גברת שטיפטר.

שטיפטר מה.

צוויינוס ספרי לי. [פאוזה] גברת שטיפטר.

שטיפטר מה.

צוויינוס ספרי לי. [פאוזה] אולי בכל זאת? [פאוזה] אבל אני מוכרחה לדעת!

שטיפטר [מפליטה ציחקוק] "מוכרחה"!

צוויינוס גברת שטיפטר.

שטיפטר אה.

צוויינוס ספרי. [פאוזה] גברת שטיפטר.

שטיפטר אה.

צוויינוס ספרי. [פאוזה] ספרי.

שטיפטר מה יהיה, גברת צוויינוס, נשב ככה כל הלילה עם ה"ספרי"י

צוויינוס את לא צריכה אפילו לדבר, אני אשאל, ואת, מספיק שתזיזי את הראש ב"כן" ו"לא"

שטיפטר [מפליטה נחרה של בוז] מצאה מי שיזיז את הראש! [עוצמת עיניה בלאות של אדם כבד ניסיון וידיעה]

צוויינוס [מנסה להעירה בעדינות] פססט! [פאוזה] פססט! [פאוזה] פססט! פססט! פססט! [שטיפטר פולטת מפיה תרועת אוויר גסה. צוויינום נעלבת עד עמקי נשמתה]

לי, לחנה צוויינוס, החברה הכי טובה שלך, שאני ואת יותר משתי אחיות, ממש זוג ידיים, יד שטיפטר ויד צוויינוס?!

שטיפטר החברה הכי טובה, אבל אדם צריך לדעת את מקומו.

צוויינוס למה את מתכוונת "מקומו"?

שטיפטר [מטיחה בפניה] אני מתכוונת לזה שאחד יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס ואחד לא יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס, ופירושו של דבר שאחד יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס ואחד לא יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס, והמסקנה שאחד יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס ואחד לא יודע מה לא בסדר עם החתונה של פוקס, בקיצור, גברת צווינוס, מה יש פה לדבר הרבה, אני יודעת מה לא בסדר עם החתונה של פוקס ואת לא יודעת מה לא בסדר עם החתונה של פוקס, ובמלים אחרות: את זה לא אני! ועכשיו, אם לא קשה לך, תנתרי פעמיים באוויר.

צוויינוס [נדהמת] מה?!

שטיפטר אני לא נוהגת לחזור פעמיים על ההוראות שלי.

צוויינוס אבל… גברת שטיפטר! גברת שטיפטר!

שטיפטר "גברת שטיפטר וגברת שטיפטר" – שמעת מה אמרתי!

[פאוזה]

צוויינוס ואם אני… אנתר, תספרי לי? [פאוזה] תספרי לי? [פאוזה] תגידי, אם אני אנתר, תספרי לי? [פאוזה] את לא מוכרחה לענות, רק תזיזי את הראש. תספרי לי? [פאוזה. קמה] אני מנתרת, גברת שטיפטר, אבל תזכרי שאני עושה את זה מתוך אמונה שקיימת בינינו הסכמה אילמת שאחרי זה תספרי לי. תספרי לי? [פאוזה. מנתרת מהר פעמיים וחוזרת ומתיישבת] ניתרתי, ספרי. [פאוזה] ניתרתי, גברת שטיפטר. [ופתאום היא פורצת בבכי מר, קמה וחשה לצאת]

שטיפטר אבל, גברת צוויינוס, בדיוק כשאני רוצה לספר לך מה לא בסדר בחתונה…

צוויינוס [תוך כדי בכי] מה איכפת לי מהחתונה של פוקס?! מה איכפת לי מפוקס?! מי זו פוקס?! לכי לעזאזל עם פוקס ועם הכל ביחד! [יוצאת]

שטיפטר [מרירה, לעצמה] ובסוף, אחרי הכל, עוד יורקים לך בפרצוף!

שתי נשים | 1975

מה איכפת לציפור » לנסר את אשתי גם אני יכול
×