[אשה עם כובע וארנק יושבת על ספסל. נכנסת אשה בלי כובע וארנק]

אשה בלי כובע אה, אשה עם כובע. תראו, אשה עם כובע יושבת על ספסל.

[ניגשת אל הספסל, מתיישבת ליד האשה עם כובע, מסתכלת ממושכות על הכובע שלה]

איזה כובע יפה.

[פאוזה].

יופי של כובע יש לך. אנגלי בטח. תוצרת חוץ.

[האשה עם כובע מסתכלת באשה בלי כובע]

הרבה זמן לא ראיתי כובע כזה. נפלא.

[פאוזה]

איזה כובע.

[האשה עם כובע מסירה את הכובע מראשה, מתבוננת בו רגע, מתבוננת באשה בלי כובע, מחזירה את הכובע לראשה. פאוזה]

איזה כובע, בחיי. בדיוק לי יוצא לפגוש אשה עם כובע. וכובע בדיוק כמו שאני רוצה. יש לי חולשה מיוחדת לכובעים. הכובע, לדעתי, נמצא בין האדם לבין השמים. עם כובע כמו שלך…

[פאוזה]

איזה כובע.

[האשה עם כובע מסירה שוב את הכובע מראשה, מתבוננת בו בפליאה, מתבוננת באשה בלי כובע, חובשת שוב את הכובע. פאוזה]

את בטח שמחה מאוד עם הכובע שלך. איזה כובע.

[פאוזה]

שמחה עם הכובע, מה?

[האשה עם כובע מהנהנת קצרות בביישנות]

ודאי. מי לא ישמח עם כובע כזה.

[האשה עם כובע צוחקת צחוק קצר]

כשאת צוחקת, הכובע רוקד לך בעליזות על הראש.

[פאוזה]

עכשיו הוא נח.

[פאוזה ארוכה. האשה עם כובע מוציאה מארנקה פצירה לציפורניים]

אה, פצירה. בחיי, פצירה.

[האשה עם כובע מתחילה לשייף בפצירה את ציפורניה. פאוזה]

פצירה לציפורניים. איזה יופי של פצירה.

[פאוזה]

בטח מפלדה שוודית.

[פאוזה]

משייפת לך את הציפורניים בהנאה. כשיש פצירה, אז משייפים.

[פאוזה]

יושבת לך עם כובע על הראש ומשייפת את הציפורניים בהנאה. חיים משוגעים. אני מאוד אוהבת לשייף את הציפורניים בפצירה.

[פאוזה]

איזו פצירה, בדיוק כמו שאני רוצה.

[פאוזה]

זה לא פצירה, זה חלום.

[האשה עם כובע צוחקת צחוק קצר]

והציפורניים שלך יוצאות חלקות ועגולות. ממש נעים לך.

[פאוזה]

נעים לך, מה?

[האשה עם כובע צוחקת צחוק קצר]

עם האצבע הזאת גמרת, עכשיו את עוברת לרביעית.

[פאוזה]

איזה כובע.

[פאוזה]

איזו פצירה.

[פאוזה]

ולאצבע החמישית, כן, ככה.

[פאוזה]

נפלא, נפלא.

[פאוזה]

איך יצא לך גם כובע וגם פצירה, אני באמת לא יודעת. משגע.

[האשה עם כובע צוחקת צחוק ממושך יותר]

רוקד הכובע ורוקדת הפצירה.

[פאוזה. האשה מעבירה את הפצירה לידה השנייה מתוך כוונה להתחיל לשייף את היד הראשונה, נמלכת בדעתה, מכניסה את הפצירה לארנק, מוציאה חפיסת שוקולד]

אה, שוקולד. תביטו, גם שוקולד. בחיי. שוקולד. הייתי מוכנה להישבע שיהיה גם שוקולד. ובאמת – שוקולד. שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. שוקולד יש לה. אתם ראיתם דבר כזה? שוקולד. יש לה שוקולד. שוקולד. בדיוק שוקולד יש לה. בדיוק שוקולד. שוקולד. אני משתגעת. שוקולד.

[האשה עם כובע קורעת את נייר החפיסה]

שווייצרי. שוקולד שווייצרי.

[האשה עם כובע מתחילה לאכול את השוקולד. פאוזה. האשה בלי כובע מקרבת פניה אל פני האשה עם כובע כשמבטה נעוץ כל הזמן בפיה הלועס]

טעים, מה? מתוק לך בפה.

[האשה עם כובע צוחקת בפה מלא]

הכי הרבה אני אוהבת מתוקים. ומכל המתוקים, הכי הרבה אני אוהבת שוקולד.

[פאוזה]

זה באמת מעניין שיש לך שוקולד, בדיוק כמו שאני רוצה.

[האשה עם כובע צוחקת בפה מלא צחוק ממושך. פאוזה]

אז ככה: גמרת לשייף את הציפורניים של יד אחת עם הפצירה, ועכשיו את נחה עם שוקולד. מה יותר נפלא מזה?

[האשה עם כובע דוחסת את שארית השוקולד לפיה וצוחקת צחוק בלתי פוסק]

מתוק לך בפה, מה? מתוק, מתוק.

[האשה בלי כובע מסמיכה את פניה אל פני האשה עם כובע כמעט עד נגיעה]

כן. ככה. מתוק לך בפנים, מתוק לך, אויש מתוק לך, מתוק לך. טוב לך בפה, אויש, טוב לך בפה, אויש, אויש, כמה שטוב לך, שוקולד נמס לך בפה, אויש, אויש…!

[האשה עם כובע גומרת לבלוע. פאוזה]

איזה שוקולד שזה היה.

[פאוזה]

איזה כובע.

[פאוזה]

והפצירה.

[פאוזה]

והשוקולד. השוקולד הרג אותי.

[האשה עם כובע ממצמצת בשפתיה ובין שיניה, מלקקת סביב שפתיה]

חלום. חלום. לשבת עם כובע, לשייף את הציפורניים ולאכול שוקולד. אבל בדיוק כמו שאני רציתי.

[האשה עם כובע קמה, מתמתחת ויוצאת]

כן. כן כן. יש אנשים עם כובע, פצירה ושוקולד. כן. כן כן.

[קמה, מתחילה ללכת לכיוון שני, נעצרת, פונה אחורה]

כן כן.

[יוצאת]

אשה עם כובע, פצירה ושוקולד | 1972

מה איכפת לציפור » לנסר את אשתי גם אני יכול
×