[הגבר חבוש עינו האחת. האשה חבושה כף ידה האחת באופן המוכיח בעליל שהאצבע נקטעה]

גבר אני אוהב את אשתי על בשרה ונפשה, אבל יש לה תכונה אחת מסוכנת: כשהיא מציגה אותי בפני אנשים היא נוהגת להראות עלי באצבעה בתנועה חדה לכיוון ראשי, וכך קרה שבשבוע שעבר היא סוף סוף הוציאה לי עין. על מנת לשמור על העין השנייה והאחרונה חתכתי לאשתי את אצבע הדמים. שנינו סובלים כאבים חזקים, אך כיוון שלי נשארה עוד עין אחת ולה עוד יד שלמה אחת, עלינו לעמוד על המשמר. אנחנו מאוד סקרנים לדעת מה יקרה.

אשה אני הולכת עם בעלי לביקור בין ערביים אצל משפחת שישקביץ'. שלום, אדון שישקביץ' שלום, גברת שישקביץ' תכירו, זה בעלי.

[בתנועה מהירה כברק היא שולחת אצבע זקורה לעבר עינו של בעלה, אך הוא, מוכן, מטה ראשו הצידה]

דירה נחמדה מאוד יש לכם, הזוג שישקביץ'. אגב, אמרתי לכם כבר שזה בעלי?

[ובתנועה מהירה היא שולחת שוב ידה לעבר עינו, אך הוא מוכן, מטה ראשו הצידה]

טוב, אז נשתה תה.

גבר אחרי הביקור אצל שישקביץ' אני פתאום חושב לעצמי: למה לי לחיות כל הזמן בכוננות ההורסת לי את העצבים ומפסיקה את פעולת הלב? אקדים תרופה למכה ואגזור לאשתי את האצבע של היד השנייה. [מוציא מכיסו מספריים] אשתי, הציפורן שלך גדלה, אני אגזור לך אותה.

אשה אבל אני רואה שהיא עוד קטנה.

גבר לא, היא גדולה, מצטבר לכלוך ובסוף תהיה לך אינפקציה!

אשה אני אומרת שוב: הציפורן עדיין קטנה. היא תהיה גדולה רק ביום שישי הבא.

גבר טוב, אחכה שבוע. ובינתיים אפרפר מתענוג. [שם את המספריים בכיסו]

אשה במשך השבוע הזה יהיו לי הרבה הזדמנויות להציג את בעלי בפני אנשים ולהצביע עליו בעין. ביום שלישי מגיעה אלינו לביקור אורחת מאמריקה, שיצווה בר-מצווה. בעלי, תכיר את שיצווה בר-מצווה. שיצווה בר-מצווה, זה בעלי.

[מנסה שוב לתחוב אצבע לעינו, אך הוא משכיל להימלט]

זה בעלי, זה, זה, זה, זה, זה בעלי האהוב.

[עם כל "זה" היא מנסה לפלוח את עינו, אך הוא מרקיד ראשו לצדדים ונחלץ]

טוב, נשתה תה.

[הגבר מחכה שהיא תלך תחילה. היא מתחילה ללכת, אך לפתע היא מסתובבת אחורה]

כפי שאמרתי, זה בעלי.

[מנסה שוב, הוא נחלץ]

גבר מגיע יום חמישי בערב. אני שמח, מחר אגזור לאשתי. אנחנו הולכים לישון.

אשה [מרימה אצבעה למעלה ומטיילת איתה מול פני הגבר] בזזז… בזזז…

גבר אני לא פוחד. הרי אין כאן אף אחד שהיא יכולה להציג אותי בפניו.

אשה [כנ"ל] בזזז… בזזז…

גבר אך בכל זאת אני מתקשה להירדם. כי אולי ייכנס פתאום גנב כשאני אישן והיא תגיד לגנב "זה בעלי" ותוציא לי עין חולמת? טוב, הלילה אני ער, מחר אישן בשלווה כפולה. מגיע הבוקר.

אשה [נחלשת] בזזז…

גבר אשתי, היום יום שישי, הציפורן שלך גדולה ומלוכלכת ועכשיו אני אגזור לך אותה.

[מוציא את המספריים מכיסו, האשה מושיטה לו אצבע, אך לפני שהוא מספיק לתפוס אותה…]

אשה זה בעלי.

[והיא מכניסה בתנועת בזק את אצבעה לעינו]

גבר [מכסה על חור עינו השפוכה, זועק] אבל אין כאן אף אחד! אין כאן אף אחד! [שומט את המספריים]

אשה אין? באמת, אין. כנראה שטעיתי. [מלקקת את אצבעה] הוא לא לקח בחשבון טעות מצידי. [ובעוד הגבר העיוור אוחז בעינו וגונח, מרימה האשה את המספריים מהרצפה וממששת את אוזן הבעל]

מחר שבת ובעלי יהיה זקוק לתספורת.

[מקשקשת במספריים ליד אוזנו]

עין תחת אצבע | 1984

מה איכפת לציפור » לנסר את אשתי גם אני יכול
×