מר גוסקינד היה איש קטן,

החיים עברו מעליו,

ראשו הנוטה קצת לצד,

כמעט שנגע ברגליו.

 

כשהיה בן עשרים ואחת

עוד נותרו לו שיני החלב,

מר גוסקינד היה איש קטן,

החיים עברו מעליו.

 

הוריו עוד קיוו שיגדל,

אבל הוא לא רצה לגדול,

לשם מה להרים את הראש,

אם ממילא סופו שייפול?

 

וכיוון שמיעט לדבר,

גם לא התחלף לו הקול,

הוריו עוד קיוו שיגדל,

אבל הוא לא רצה עוד לגדול.

 

 

 

לבדו במיטה התכווץ לו,

פיג׳מה, כוס תה, קצת חום,

רואה קרן אור על הקיר

מרצדת שעה ביום.

 

כשמתה אמו הוא נרדם,

והמשיר לראותה בחלום,

לבדו במיטה התכווץ לו,

פיג׳מה, כוס תה, קצת חום.

 

מר גוסקינד היה איש קטן,

החיים עברו מעליו,

הוא נפטר בן שלושים וחמש,

בסוף או באמצע הסתיו.

 

על קברו שמו אבן קטנה

ועליה באמצע נכתב:

"מר גוסקינד היה איש קטן,

החיים עברו מעליו".

חייו ומותו של מר גוסקינד | 1969

מה איכפת לציפור » אין מקום לשניים על עמוד חשמל
×