כשאהיה גדול אהיה קטן,
אהיה קטן ואומלל.
אנשים בעלי ראייה בינונית
לא יראוני בכלל.

 

בְּמקום בו לא עובר אף אחד
אפתח לי חנות קטנה,
חנות לדברים שאינם נחוצים,
ירושה מאמי הזקנה.

 

כל היום הארוך אשב לבדי
ואצטער על חיי,
ובין הערביים אגש לפינה
לפהק בחשאי בחשאי.

 

בימים ארוכים וקשים במיוחד
אחתוך לי את קְצה אצבעי,
ואקפוץ מכאב מאחורי הדלפק
במין חיוך אווילי.

 

ולא ירחק היום ושכנה תחוש
בריח מתוך דירתי,
ורופא צעיר שחייו לפניו
יקבע סופית את מותי.

 

לוּ חייתי ביום קבורתי,
היה אז מי שיבכה;
כשאהיה גדול אהיה קטן
עד אשר לא אהיה.

×