מול האסלה, שם אעמוד,

מתנודד בלאט, פני הלוּמוֹת,

לא לי התופים, לא לי החלומות,

לא לי הנקבות המזיעות ומתנשמות,

 

לי הציפייה בתקתוק איטי

לטפטוף יגע וגם,

בעקיפין, ליום מותי.

מול האסלה | 1999

×