חייתי, מי יאמר שלא,
ביקשתי אהבה,
רימו אותי אידיוט או שניים,
שפעתי אכזבה.

 

היו חיים, לא כמו
שתיארתי,
רימו אותי הורי,
הם מתו, מרוּמֵית
נשארתי.

 

קניתי משהו –
רימו,
חלמתי, מרמים
החלומות גם כן,
היה ארנק –
והתרוקן.

 

חייתי, מי יאמר שלא,
היה קלקול קיבה,
בדקו אותי רופא או שניים –
הכל גניבה;
היו טחורים, רימו
גם המעיים,
הלב והכליות,
פתחו, סגרו, החליפו –
המון רמאויות.

 

רימו עורכי-הדין,
הילדים שלי,
רימה הגאז, הפדיג'ידר,
הדוד החשמלי;
הציפורים הבטיחו באביב,
רימו בסתיו,
רימו הצפרדעים,
אמרו "קְווה-קְווה",
הזכירו
את מלת הרמאות
"תקווה".

חייתי, מי יאמר שלא,
הוי רמאים!
אבד הכל,
כלום לא נותר –
היו חיים!

×