[לפי ואלס "הדנובה הכחולה"]

חולדה אני אומללה

כי אני לא יכולה

לנשק לי לי לי

בפּוֹפּוֹ שלי.

 

בועזים היא כה אומללה

כי היא לא יכולה

לנשק לה-לה-לה

לה-לה-לה, בפּוֹפּוֹפּוֹפּוֹ שלה.

 

חולדה מה צמאו שפתי

אל צחור אחורי

לוּ רק פעם,

לוּ אך רגע,

אהובי שלי,

יחידי שלי,

כה קרוב הינך

אבל כל-כך רחוק.

אם אתכופף קדימה,

אם אתכופף אחורה,

אם אתכופף הצידה,

בועזים לעולם לא תוּכלי –

את לא נחש!

 

חולדה אטביע את יגון שפתותי

עמוק בפּוֹפּוֹס אחרים.

זהו גורלי האכזר,

בועזים לנשק בשדות זרים.

 

חולדה אם אתכופף קדימה,

אם אתכופף אחורה,

אם אתכופף הצידה,

בועזים לעולם לא תוכלי –

את לא בצק!

 

חולדה פֹּה פֹּה פֹּה פֹּה…

מעזים שם שם שם שם…

×