בעל [לקהל] הכל התחיל מבן-דודי יקותיאלי. יקותיאלי היה דייר-משנה אצלנו בדירה ואשתי לא סבלה אותו.

בן-דוד [לאשה] למה את לא סובלת אותי?

אשה אל תיתמם. יש מספיק סיבות. אבל קודם כל זה שאתה לא עובר עם סמרטוט על הריצפה אחרי שאתה עושה מקלחת. זה מרתיח אותי. זה שורף לי את הקרביים. לכן התקמטו לי הפנים. אלוהים רושם הכל, אל תדאג.

בעל [לקהל] אשתי, תדעו לכם, אשה לא רעה, אבל אם היא מחליטה להרוג ג'וק, הג'וק לא יוציא את היום שלו.

אשה [לבעל] יקותיאלי לא ייכנס יותר לאמבטיה.

בעל מה את זוממת?

אשה אוי לו למי שעומד לי בדרך, כדאי לזכור את זה. אני נכנסת להתרחץ, אחרַי הילדה, אחריה הילד ואחריו אתה.

בן-דוד ואני אחרי כולם. בינתיים אגרד את הבטן כי אין לי עסקים יותר טובים. תשאירו לי קצת מים חמים.

אשה נחיה ונראה.

בעל [לקהל] חיינו וראינו.

אשה תענוג להסתכל. כולם רעננים וורודים ורק יקותיאלי מלוכלך. כי מה שאיפתו של אדם נקי? להצטלם ליד אדם מלוכלך, זהו יסוד הקומפוזיציה.

בן-דוד לא השארתם לי מים חמים.

אשה מצטערת, רק להרטיב את השדיים של בתי זה עניין של שניים-שלושה קוב.

אני צודקת, פְלַיישֶר ילדתי?

בת המממ, ונוסף לזה טוסיק ובטן והכל… הו יש. יש ויש.

בן-דוד אם אתרחץ במים קרים אצטנן.

אשה תצטנן ותמות. זה טבעי.

בעל תראי, את לא יכולה לדבר ככה אל יקותיאלי, הוא סוף-סוף קרוב שלי.

אשה כן? אז בבקשה, תחזיק לך אותו, את הקרוב שלך. תקנו לכם חולצה לארבע ידיים. אדרבא, תנהלו אתם את הבית. תחתכו אתם קרפיונים. אני אשכב לי על הספה ואשחרר דמיונות מיניים על שר התחבורה.

בעל לא על שר התחבורה.

אשה התחבורה, התחבורה.

בעל לא על שר התחבורה.

אשה מה אני יכולה לעשות שהמחשבות שלי תמיד מובילות את ההרהורים שלי לעבר שר התחבורה?

בעל את מוכרחה להתרכז רק בי. בי-בי-בי, בבעלך-יקירך. תקראי לי עכשיו דובשני, פרופסור הלל דובשני.

אשה אתה מוכרח לבחור אחת מן השתיים: או בן-דוד יקותיאלי או בעל דובשני.

בעל דובשני.

אשה ויקותיאלי? בעל כל מה שתגידי. אשה שיישרף במקום?

בעל אמן ואמן, אלוהים שמן. ועכשיו תקראי לי פרופסור הלל דובשני.

אשה [ביובש] פרופסור הלל דובשני.

בעל לא תדמייני יותר על שר התחבורה?

אשה אין תגובה. תחיה במתח.

בעל [לקהל] יקותיאלי לא נכנס יותר לאמבטיה. אגב, כל ניסיון לתאר אותו כטלית שכולה תכלת הוא מגוחך. המאניאק ניסה לבצע לא פעם מעשה מגונה בבתי.

בן-דוד [לבת] בואי, בואי, פליישר ילדתי. את רוצה שדוד יקותיאלי יעשה בך מעשה מגונה?

בת  אתה רואה שאני עסוקה עם החליל.

בעל [לקהל] כן כן. מאניאק גדול. אלא מה? משפחה. לא רצינו סקנדל עם המשטרה.

אשה אם אנחנו רוצים למנוע הסתננות יקותיאלית לאמבטיה, אנחנו מוכרחים להתרחץ לפי תור ללא הפוגה, כי הסוף יהיה שהוא יסתפק גם במים קרים. בּוּבּ'לך, אתם מבינים שאין לנו ברירה.

בן אמא'לה, אני בדרך כלל לא מדבר הרבה כי יש לי אוכל בפה. אבל שליבך יהיה סמוך ובטוח בדבר אחד: הפקרות לא תשתולל כאן. ליבך סמוך?

אשה מָגֵנצָא חמוד שלי, אני גאה בך. עכשיו אני רואה שלחלוץ דד לבן כמוך זהו תענוג רטרואקטיבי.

בעל [לקהל] הגיעו ימים קשים. הילדים הפסיקו ללמוד, אני הפסקתי לעבוד בפרופסורה. אשתי, שפנתה זה לא כבר לקרמיקה, נטשה את הקרמיקה. לאחר כמה שבועות הפסקנו כמעט לצאת מהאמבטיה, חוץ ממילוי צרכים הכרחיים.

אשה ומי שלא מתרחץ, עושה פטרולים בין הכיור לכביסה המלוכלכת.

בן-דוד [מפגין] רחצה חופ-שית! רחצה חופ-שית!

משפחה [חוץ מהבעל] הגדרה עצ-מית! הגדרה עצ-מית!

אשה [לבעל] למה אתה לא איתנו?

בעל אל תכעסי, יבטושבע. אני מתבייש.

אשה [פוקדת על עצמה] דמיונות מיניים על שר התחבורה – צוצו, צוצו בראשי!

בעל [מפציר] יבטושבע!

אשה [שסבלנותה פקעה] יבטושבע – יבטושקלי! לך ליקותיאלי, רוח פרצים, תתפזר לארבעה כיוונים.

בעל טוב-טוב, יבטושבע, רק לא להתפזר. סליחה.

אשה וסבלנותי?

בעל זה לא יקרה יותר. פשוט שגיתי. החיים פתלתלים.

אשה על הברכיים!

[הבעל מתיישב על ברכיה] שלך!

[הבעל כורע ברך]

בעל את סולחת לי?

בן אין תגובה. תחיה במתח. [הבעל מסתכל בו בפליאה]

אשה מגנצא הוא עכשיו השופר שלי.

[הבן משמיע קולות תקיעת שופר]

בן-דוד  [מתקרב] חכו עד שאשליך אתכם לביוב! אתם תזרמו לים לא עם הלן קרטיס, בזה תהיו בטוחים! כולכם פנימה חוץ מפליישר ילדתי כמובן! היא תישאר איתי, היא תשב על הברכיים שלי, לא פה [מצביע על ברכיו], יותר קרוב להנה [מצביע בכיוון מעלה ירכיו], מעשה מגונה מחכה לפליישר ילדתי כמו כלב נאמן.

אשה חה-חה! חי-חי! חוּ-חוּ! תחזיקו לי את הלחיים שלא ייקרע לי הפה מרוב צחוק!

[הבן והבת תוקעים כל אחד אצבע בלחיה כדי לקרב את זויות פיה זו לזו]

תודה. [ליקותיאלי] באמבטיה שלנו, שתהיה אך ורק שלנו, תוכל פליישר ילדתי והבאים אחריה לשחק בתחתונים בלי חשש לתומתם. החוצה!

בן קְשְ-קש, החוצה, זרגיאלי.

בן-דוד  שמי לא זרגיאלי, שמי יקותיאלי.

בעל [לקהל] הזמן חלף. מגנצא עבר קורס לאינסטלציה.

אשה זהו המצב, בוב'לך, אמבטילנד זקוקה לאינסטלטורים ולא לפרופסורים.

בן שיהיה לך לב שקט, אמא'לה: אני ישן עם מפתח שוודי.

בעל [לקהל] מפעם לפעם נעשו בידי השכנים נסיונות לתווך בינינו לבין יקותיאלי. זה קרה בערך לפני שלוש שנים. יקותיאלי הקים חומת כיסאות בהול במטרה לחסום את דרכנו החוצה.

בן-דוד  [מתריס] עשרים שנה לא הורדתי גרביים! ומה יצא מזה?! כל השאיפות שהיו לי מצטיינות עכשיו במוגלה! אוי-אוי, איך שאני אכניס אתכם לביוב!

בעל [לקהל] אבל אנו היינו מוכנים.

בן [שם ידו על ליבו כאומר "סמכי עלי"] אמאילה…!

בעל [לקהל] עם הינתן האות פרצנו כסופה. חומת הכיסאות נפלה. טיהרנו את בית-השימוש.

בן [חגיגי] אמא'לה, מגנצא אמר – מגנצא עשה. בית-השימוש בידינו.

בעל [לקהל] קלף חזק, לכל הדעות. בת אני נכנסת ראשונה, אני פליישר.

אשה קודם כל אני מוכרחה להיכנס בשביל צילומי חוץ.

בעל [לאשה] יבוטשבע, התמונה שבה את מתכופפת, מביטה אל דמותך הנשקפת במים שבתחתית האסלה ולוחשת "חזרנו!" היא תמונה בעלת רושם בל-יימחה.

אשה כשראיתי את בבואתי למטה חשבתי לעצמי: יבוא יום ונוריד את המים.

בן-דוד [תובע] פיפי!

אשה מתחננים, תחנוניאלי, מתחננים?! לוחץ בבטן אז מורידים ראשי!

בן פיש-פיש, זרגיאלי!

בן-דוד פיפי!

אשה תעבור עם סמרטוט ריצפה אחרי המקלחת ולא תנסה לעשות מעשים מגונים בפליישר ילדתי?!

בן-דוד פיפי!

אשה תעבור עם סמרטוט ריצפה אחרי המקלחת ולא תנסה לעשות מעשים מגונים בפליישר ילדתי?!

בן-דוד פיפי!

אשה במכנסיך. עקשן-פָּרֶך תהיה לא אצלי.

בעל [לקהל] היינו בטוחים שהפעם ייכנע או יסתלק מהדירה. להתרחץ – מילא, אבל פיפי זה לא דבר שאתה יכול להתווכח איתו. ובכל זאת לא נשבר. בתוך מכנסיו הטיל השובב את הנוזל הצהבהב. ולא רק הנוזל.

בן-דוד  כן, כן, נהיו לי כבר מכנסיים של טורקי, אבל אני לא מוותר!

בעל לחץ כבד הופעל עלינו מצד ועד הבית לנסיגה מבית-השימוש. אנו מצידנו טענו כי אין לנו כל אינטרס למנוע את צרכיו של יקותיאלי.

אשה [יושבת] מי בכלל רוצה במצב הזה? מה זה נותן? למי זה נחוץ? בשביל מה? בשביל מי? בשביל מו? לא היה הרבה יותר נעים לי לשבת בחדר ולגהץ פיג'מה כשפליישר ילדתי רובצת על הספה ומנגנת בחליל?! אני יודעת, זו נאיביות מצידי. לשבת על בית-שימוש ולחלום על אידיליה מסוגלת רק אשה תמימה ונאיבית כמוני. [לבעל] אגב, הממלכה זקוקה למנהיג.

בעל ממתי זו ממלכה?

אשה בוקר טוב, פרופסור, ישנת? נחרת בספריות?

בעל הייתי ער כל הזמן. הכנתי לכם כבד קצוץ במטבח. לא ידוע לי על ממלכה.

אשה אמבטיה יש לנו?

בעל כן.

אשה בית-שימוש יש לנו?

בעל כן.

אשה את התנ"ך נתנו?

בעל נתנו? את נתת את התנ"ך?

אשה בבר-מצווה של איק'לה נתתי לו תנ"ך. ועכשיו הקץ לויכוחים. הממלכה היא עובדה קיימת. כי מה אני אומרת? אם כבר מוכרחים להסריח – לפחות עם גושפנקא. ומה אומר על כך הדור הצעיר? הדור הצעיר מסכים.

בת מסכים, מסכים, העתיד צופן רק צימוקים.

אשה יאה נאה. והיות שאני יושבת על האסלה שמונה-עשרה שעות ביממה, טבעי לי להיות המלכה.

בת ולי טבעי להיות נסיכה כמו שלמיץ טבעי טבעי להיות טבעי.

בן באופן טבעי טבעי לי להיות הנסיך.

אשה דובשני, נחש מי המשרת?

בעל כן, טבעי, טבעי לי מאוד.

אשה ועכשיו תעביר את המסדר לקפוץ-לי!"

בעל [מכריז] המסדר יעבור ל"קפוץ-לי!" מסד-ר – קפוץ-לי! [כולם קופצים לדום]

אשה [חגיגית] מלכת מחוזות אמבטיה השלמה וגליל טואלט – הוד מלכותי אִיכְס דה-לה-פיכְס!

בן [חגיגי] נסיך פומפה, עוצר חוקן ולורד ניאגרה – הוד מעלתי ג'רי א-לה-אֶרי!

בת [חגיגית] דוכסית אסלה, מיכסה אסלה עילית וחבל הורדת המים, שומרת חותם פי-הטבעת המלכותית – הוד מעלתי שרלוטה פון-פותה!

בעל [מנסה להיות חגיגי] בּוֹבּ צ'יז – משרת.

אשה מגילת היסוד שלנו כוללת ארבעה עקרונות:

א. מלכות אמבטיה השלמה היא עובדה קיימת.

ב. כל מי שחושב אחרת – טועה.

ג. מי שטועה יועמד מהר מאוד על טעותו.

ד. מלכות אמבטיה השלמה תעמיד את הטועה על טעותו במקום ובזמן שהיא תבחר.

בעל [לקהל] ואם אשתי לא מתה בינתיים הרי היא חיה באושר עד היום הזה כשהיא יושבת על האסלה, תוקעת בומים על-קוליים ומפריחה את נאומיה.

אשה [נואמת תוך ישיבה] מעל במה חשובה זו אני מפנה קריאה נרגשת לבני-דודינו באשר הם שם. פנינו מועדות לשלום. השלום הוא כל שאיפתנו. הביאו לנו את השלום. אנו רוצים בשלום. כל מעיינינו בשלום. תנו לנו שלום. אנו מבקשים את השלום. הבו לנו שלום.

בעל [סותם את האף] אפשר לפתוח חלון?

×