[להב עשת מול הקונסול האמריקאי]

להב [לעצמו] לאחר שביליתי את הסתיו על המדרכה שממול פתח הקונסוליה האמריקאית, ולאחר שחציתי סוף סוף בנובמבר את הכביש ועברתי חורף קשה על המדרכה של הקונסוליה עצמה – אביב, תורי להיכנס. [לקונסול] אני ישראלי. אני רוצה להגר לאמריקה.

קונסול אנחנו לא מקבלים טפילים לאמריקה.

להב אני לא טפיל. אני רוצה ויודע לעבוד.

קונסול אין לנו צורך בסוחרים וספסרים. אנו זקוקים לעובדי עבודות בזויות.

להב אני יודע ואוהב לעבוד עבודות בזויות. אנקה בתי-שימוש בלוס-אנג'לס.

קונסול מנסיוננו אנו יודעים שאדם אחד מועיל מביא איתו עדה שלמה של טפילים. יש לך משפחה?

להב אשה וילד. האשה יודעת ואוהבת לשטוף רצפות. הילד יילך לבית-ספר למלונאות.

קונסול פקידי קבלה יש לנו מספיק.

להב הילד מתענין בחדרנות… ולחילופין במעליות.

קונסול הורים?

להב אין.

קונסול אצלנו רשום: אמא.

להב נכון, שכחתי: אמא.

קונסול הגיל שלה?

להב שבעים וחמש.

קונסול מנסיוננו אנו יודעים שלאחר זמן גוררים לאמריקה גם את האמא.

להב האמא נשארת פה.

קונסול עלינו להיות בטוחים מראש.

להב היחסים ביני לבין אמי רעים.

קונסול הוכחה.

להב מוכן להוכיח בכל דרך שתספק את רצון אמריקה.

קונסול אמריקה רוצה לראות אותך יורק בפני אמך.

להב האם זוהי הפרוצדורה המקובלת?

קונסול כמובן. אמריקה לא עוסקת בהתעללות.

[נכנסת האם הישישה]

להב אמא, אני נוסע לאמריקה עם אשתי ובני.

האם ומה איתי?

להב את נשארת פה.

האם יהיה לי קשה להיפרד מהנכד שלי לחודש.

להב יותר מחודש.

האם עד פסח?

להב יותר.

האם בני, אני כבר לא צעירה. מתי אתם חוזרים?

להב לא חוזרים.

האם איך אראה את הנכד שלי?

להב תמונות.

[פאוזה. האם מתחילה לבכות]

האם אני בודדה. מי ידאג לי? קחו אותי איתכם. רק לביקור. עוד לא ראיתי את אמריקה.

להב לא ניקח. את נשארת פה.

קונסול זה הזמן לירוק.

[להב מתכונן לירוק. האם נושאת ראשה אליו, מביטה בו, חושבת שהוא עומד לבכות]

האם אני מסתכלת עליך, בני, ורואה שזה לא נכון. אתה לא תשאיר את אמא לבד. אתה אוהב את אמא. אמא זקנה, לאמא אין כוח… [שוב מתכונן להב לירוק, ושוב נדמה לאם שהוא עומד לבכות] אהה, אני רואה שגם אתה כבר עומד לבכות. ידעתי שלא תשאיר אותי לבד. ידעתי, בני, ידעתי.

[היא מלטפת את פניו. הוא מסב את ראשו הצידה]

להב [לקונסול] אדוני הקונסול, אני לא יכול לירוק בפני אמי.

קונסול אנחנו לא יכולים להעניק לך ויזה לאמריקה.

להב צדקת, אמא. לא נעזוב אותך. אנחנו נשארים כאן, איתך. יחד נבער כולנו במחנק ונחמם לך את עצמותייך הזקנות. [הולך ומתלהט בכעסו] מרוצה, אמא'לה? בנייך ונכדייך יישארו כאן, איתך. אם להירקב אז כאן, ביחד, עד סוף כל הדורות. אל תבכי, זקנה! חסכי לך את הדמעות לימים קשים יותר, בכי עלי כשאמות כאן במלחמה הבאה! בכי על נכדך במלחמה שאחריה! אז תבכי בנוחיות! נכדים על ברכייך רצית, ואנו ניתן לך נכדים מתחת לכפות רגלייך! טוב, אמא'לה? מרוצה, אמא'לה? אז תבכי עלינו, אמא'לה? ומתי תצטרפי גם את אלינו לבור? יחד, איתנו, בבור, כולנו!

האם כן, כן, יחד! כולנו יחד! אני ובני ונכדי – יחד!

[להב יורק בפניה. היא עומדת רגע קפואה ונדהמת]

קונסול אתה יכול לקבל את הויזה לאמריקה.

[האם עומדת עוד רגע, אחר-כך מסתובבת ופונה ללכת בצעד כושל]

האם קר. ירדה טיפה של גשם. צריך ללכת הביתה לסגור את התריסים.

[יוצאת. להב לוקח את הויזה]

להב תודה, אדוני הקונסול. [לקהל] ירקתי בפני אמי ונשארתי בחיים. בסך-הכל מה? היא סנילית, היא תשכח עוד מעט, ואפילו אם היא לא תשכח, היא תמות עוד מעט, ואני כבר אהיה הרחק הרחק, פותח עסקים חדשים בלום אנג'לס, אולי אפילו חנות על שמה, מה יש, בכל זאת אמא… הוי אמא, איזו אמא… עמוק עמוק בלב, לנצח…

 

מבזקי חדשות

ידיעות פנים

ראש הממשלה נאם בבית העלמין הצבאי בצפת.

הוא קרא למתים לחכות בסבלנות. הם הסכימו פה אחד.

 

ידיעות חוץ

כוח פשיטה של צה"ל נחת במסוקים בצ'ילֶה.

לכל כוחותינו שלום. חייל אחד קיבל קילֶה.

היריקה | 1982

×