[להב מופיע בפני הממונה על הקרקעות בשטחים הכבושים]

להב [לעצמו] לאחר שירקתי בפני אמי וקיבלתי את הויזה לאמריקה, אני מגיע אל ראש מינהל הקרקעות של נחלת אבותינו על מנת להשקיע את חסכונותי בקרקע. שמעתי שזו השקעה מצוינת שתישא רווחים גדולים במקרה של עלייה על הקרקע, ורווחים עוד יותר גדולים במקרה של ירידה מהקרקע. [לממונה] אני יהודי כשר. אני רוצה לקנות כאן אדמה.

ממונה אנחנו מוכרים את קרקעות נחלת אבותינו רק לפטריוטים אמיתיים.

להב אני פטריוט מובהק.

ממונה אין לנו עניין בספסרי קרקעות.

להב אני מתכוון לחיות על האדמה ולמות עליה. אני אוהב אדמה ויודע לעבוד עבודת אדמה.

ממונה נודע לנו שיש לך ויזה לאמריקה.

להב להשתלמות. אני נוסע להשתלם בעבודת אדמה.

ממונה מנסיוננו אנו יודעים שמי שנוסע לאמריקה להשתלמות, לא גומר את ההשתלמות.

להב מה אתה מדבר? אני אפילו משאיר פה את אמי כערבון.

ממונה שטחי נחלת אבותינו מוקפים באוכלוסיה עוינת.

להב אגן על אדמתי ואדע לטפל באוכלוסיה עוינת.

ממונה הוכחה.

להב מוכן להוכיח בכל דרך שתספק את רצון מינהל הקרקעות.

ממונה מינהל הקרקעות רוצה לראות אותך בועט בפני הנער הערבי המצחצח את נעליך.

להב האם זה הנוהג המקובל?

ממונה כמובן! מינהל הקרקעות לא עוסק בהתעללות. מחמוד!

[נכנס מחמוד]

צחצח את נעלי האדון.

[מחמוד כורע לרגלי להב ומצחצח את נעליו]

להב מחמוד, אני קונה כאן אדמה. נהיה שכנים.

מחמוד ברוך הבא, תודה רבה, שנה הבאה, ירושלים הבנויה.

להב אני אגור בבית שלך, אתה תגור בחוץ.

מחמוד ברוך הבא, תודה רבה, שנה הבאה, ירושלים הבנויה.

להב שנינו נרווה את האדמה הזאת, אתה בזיעה, אני בשתן.

מחמוד ברוך הבא, תודה רבה, שנה הבאה, ירושלים הבנויה.

להב [לממונה] הוא לא מתחצף, איך אני יכול לבעוט?

ממונה זאת הבעיה.

להב מחמוד, אני גם אדפוק את אחותך הזונה.

מחמוד ברוך הבא, תודה…

להב אמך הזונה?

מחמוד …רבה, שנה הבאה, ירושלים הבנויה.

להב שמע, אתה קצת מרגיז אותי עם האדישות שלך, אתה יודע? אין לך כבוד לאמא? [מרים רגלו לבעוט בפניו, אך מחמוד מקדים אותו, מנשק את נעלו. להב חסר אונים, מוריד את רגלו] אדוני הממונה, אני לא יכול לבעוט בפני מחמוד.

ממונה אני לא יכול למכור לך קרקע בנחלת אבותינו.

להב מחמוד, לא נותנים לי אדמה. לא נהיה שכנים. מה תעשה? ממה תתפרנס על השממה הזאת? בלעדי אין לך לחם. תלך לשדוד, אלא מהי יש לך ברירה? [הולך ומתלהט בכעסו] אני אהיה בהשתלמות ואתה תלך לרצוח את מי שנשאר פה! ומי נשאר פה? אמי! אמי הזקנה והאהובה! הוי, אמא, שוחטים לי את האמא, קוברים לי את האמא, הוי, אמא, אמא, השם ינקום דמך…!

[הוא בועט תוך התלהטות עצמית בפניו של מחמוד]

מחמוד ברוך הבא, תודה רבה, שנה הבאה, ירושלים הבנויה.

ממונה אנחנו מוכרים לך את הקרקע שביקשת.

להב [אינו שומע, ממשיך כמו בטראנס] …ינקום דמך ודם כל משפחתנו הטבוחה, כמו אז, אמא, כשאחיך הקטן, ילד, עמד לבדו מול הגרמני, בערב, בשדה, והגרמני כיוון רובה מול פניו, ואחיך הקטן, רועד מפחד, אמר:

[שר כשהוא מוריד את הרובה מכתפו. מחמוד עונה אחריו בשיר]

 

להב אל תירה.

יש לי אמא.

היא מחכה לי בבית.

עוד לא אכלתי

ארוחת ערב.

אל תהרוג אותי,

אני ילד.

אני אדם כמוך.

מה עשיתי?

 [להב יורה בו]

מה היה איכפת לך

לו עוד חייתי?

 [נופל ומת]

מחמוד אל תירה.

יש לי אמא.

היא מחכה לי בבית.

עוד לא אכלתי

ארוחת ערב.

אל תהרוג אותי,

אני ילד.

אני אדם כמוך.

מה עשיתי?

[מכוון אליו את הרובה] 

מה היה איכפת לך

לו עוד חייתי?

[דורך את הניצרה]

 

 


×