[גונאר לבדו על הבמה. הוא שורק מספר פעמים בכעס כדי להביא את אבן וריאד. לבסוף נכנסת אבן בצעדים מהירים ואחריה ריאד. הם מתיישבים]

גונאר שיחת שלום מספר…

ריאד [תכליתי] אנחנו מוכנים לשלום ללא תנאים.

[גונאר מסתכל בו, לא מבין]

אבן [תכליתית] אין צורך שתוותרו על התנאים, אנחנו ממילא נסוגים מהשטחים.

גונאר [חושב שזו בדיחה, מצחקק] נסוגים מהשטחים!

[לאט לאט, בהמשך השיחה, מתחוור לו שהעניין רציני]

ריאד אנחנו מוכנים לחתום על שלום גם בלי לקבל בחזרה את השטחים.

אבן אנחנו רוצים להחזיר לכם את השטחים.

ריאד תודה, אין צורך.

אבן קחו לפחות את ירושלים.

ריאד חס וחלילה, ירושלים קדושה לכם.

אבן היא קדושה גם לכם.

ריאד לא, אנחנו רק התלוצצנו.

אבן גם אנחנו, ולכן אנחנו נותנים לכם בתור פיצוי גם את הנגב.

ריאד סליחה, כל השטח עד התעלה, כולל התעלה, הוא שלכם, ועל זה אין בכלל ויכוח.

אבן לא נוכל לקבל את השטחים שלכם.

ריאד באמת, מה זה "שלנו", "שלכם"? אגב, שלחנו לכם בדואר את מפתחות העיר אלכסנדריה.

אבן אלכסנדריה עיר מצרית.

ריאד היתה.

אבן ותהיה, יחד עם באר-שבע והרצליה. תקבלו גם בסיס צבאי ברעננה.

ריאד לא לפני שנראה דגל עברי על הנילוס.

אבן אם תתנחלו בנחל אלכסנדר.

ריאד מה נעשה בנחל אלכסנדר אחרי שמסרנו את סכר אסואן לקיבוץ הארצי?

גונאר מותר לי להגיד משהו?

אבן [בלי לשים לב אליו, ממשיכה] פתח-תקוה מאמצת את האחים המוסלמים.

ריאד מכבי פורט-סעיד עולה לליגה הלאומית.

גונאר מותר לי להגיד משהו?

אבן [בלי לשים לב אליו, ממשיכה] פועלי נמל אשדוד הכריזו על צום הרמדאן.

גונאר מותר לי להגיד משהו או לא?

אבן [קרירה] מה אתה רוצה להגיד, מר יארינג?

גונאר אז תראו, אני לא רוצה לסכסך, אבל כל העניין לא נראה לי.

אבן מה לא נראה לך, מר יארינג?

גונאר אני במקומך הייתי חושב פעמיים לפני שהייתי מחזיר הכל.

ריאד המדובר בשלום אמת, מר יארינג.

גונאר [לריאד] ואני במקומך לא הייתי כל-כך בטוח. אני לא רוצה לסכסך, אבל אתה שוכח שיש לך פה עניין עם האימפריאליזם.

ריאד אתה מדבר פה על מדינה חופשית ודמוקראטית, מר יארינג.

גונאר [לאבן] ואותך אני בכלל לא מבין. שכחת שיש לכם פה עניין עם החדירה הסובייטית למדינות הערביות?

אבן [מוכיחה אותו] באמת, מר יארינג! כל אחד הרי יודע שהמדובר בחילופי סטודנטים!

גונאר [כועס] זה הורג אותי! אני לא רוצה לסכסך, אבל זה הורג אותי! פתאום את מאמינה להם?! פתאום את כבר לא מכירה את האופי של הערבים?! [לריאד] אתה תסלח לי, בלי רצון לפגוע, [לאבן] אבל זוהי אומה של שקרנים בחסד. אני מכיר אותם לא מהיום. [לריאד] שום דבר אישי, מחמוד. [לאבן] הוא שקרן, רמאי שעוד לא נולד כדוגמתו!

ריאד אני שקרן?

אבן מר יארינג, איך אתה…!

גונאר [צועק] מספיק עם ה"מר יארינג" הזה! אף משרד-חוץ לא יקבל את זה. זה לא יעבור אפילו בדיסניילנד! זה יחס לעבודה?! שלום! אתם מדברים לי על שלום?! כמובן שאני בעד שלום – אני הרי מתווך ולא מסכסך – אבל צריך להיות ריאליים! שנים על שנים אני מדבר איתכם על זה: מה קורה כששני הצדדים מתחילים להאמין אחד לשני?! מה קורה כשמוותרים על שטחים, מקומות קדושים ופרינציפים בשביל סנטימנטים?! אז בשביל מה ישבתי איתכם כל השנים הארוכות האלה – בשביל לשמוע עכשיו איך אתם מחריבים לי בשיחה אחת את כל העבודה שלי?! זו תורה וזה שכרה?! [פאוזה. רגוע יותר] אתם חייבים להחליט, רבותי – ואני לא רוצה לסכסך – או שאתם רוצים שלום, או שאתם רוצים שלום! [אבן וריאד מסתכלים זה בזו]

אבן [בטון שקט, משלים] אני בוחרת בשלום.

ריאד [כנ"ל] גם אני.

גונאר [מפויס] זה מה שאני כל-כך אוהב בסכסוך שלכם: הרצון האמיתי לשלום.

שיחות שלום במזרח התיכון – סיבוב רביעי: גו הגדול מסכסך | 1969

×