[אולפן טלוויזיה. מנחה, שני מרואיינים]

מנחה שלום לכם. במסגרת תוכניתנו "עימות", אנו מפגישים הערב שני מוכרי כרטיסים: כרטיסן אוטובוס וקופאי קולנוע.

[למרואיינים]

שלום לכם. נפנה אולי אל קופאי הקולנוע תחילה. מה שמך?

קופאי דָוִידוֹב.

מנחה [בהומור דק]

דָוִידוֹב או זַבִּיחוֹב?

קופאי [זה לא מצחיק אותו]

למה זַבִּיחוֹב? דָוִידוֹב.

מנחה ואתה?

כרטיסן אני כרטיסן באוטובוס דן.

מנחה חרוז. כרטיסן – דן. ושמך?

כרטיסן רֶג'וּאַן.

מנחה [בעליצות]

רג'ואן הכרטיסן מדן, מה?

כרטיסן [זה לא מצחיק אותו]

כן.

מנחה במקום לשאול שאלות, אני אֲפַנֶה לכם את המיקרופון, ואתם, דברו כאוות נפשכם.

כרטיסן על מה?

מנחה על העבודה שלכם. אנחנו סקרנים לראות איזה עימות ייווצר ביניכם.

כרטיסן אין בינינו שום עימות, אני באוטובוס, הוא בקולנוע.

מנחה זהו בדיוק, יש הבדלים, לא? על ההבדלים האלה הייתי רוצה שתשוחחו.

קופאי אז כמו שהוא אומר, הוא באוטובוס, ואני בקולנוע. זה המפריד. והמשותף – שנינו מוכרים כרטיסי כניסה.

כרטיסן אני לאוטובוס, הוא לקולנוע.

קופאי אני רוצה להגיד משהו. אנשים, גם כרטיסנים, חושבים: מה זה קופאי? פותח קופה חצי שעה לפני הסרט, לוקח כסף, סוגר אשנב, סופר, הולך הביתה. קודם כל, אני צריך לבוא שעה ולא חצי שעה לפני הפתיחה, להכין כסף קטן, לבדוק כרטיסים. אחרי הסגירה אני נשאר גם כן שעה לספירת כסף, מילוי דו"ח יומי, ולמחרת בבוקר ללכת לבנק להפקיד את הכסף. חוץ מזה, הקופה פתוחה משעה לפני תחילת הצגה יומית עד שעה אחרי תחילת הצגה שנייה בערב, רצוף, זה יוצא מארבע עד עשר וחצי, כבר יש לנו שש וחצי שעות ולא שעה וחצי כמו שחושבים. זוהי טעות גדולה מאוד, שחשוב פעם אחת ולתמיד לתקן אותה. דבר שני, גם הוא מאוד חשוב. חושבים, רואה סרטים בחינם. מתי רואה? הרי אני בקופה! וזו טעות שנייה שחשוב לתקן: אני אף פעם לא יכול לראות סרט. אתם, הכרטיסנים, יכולים.

כרטיסן אנחנו כאילו עושים חיים, הולכים לסרטים וכל זה. אבל למי יש כוח אחרי שמונה שעות באוטובוס בקיץ?

קופאי אני לא מדבר על כוח, אני מדבר "יכול אם רוצה". אם אתה עובד במשמרת בוקר, מי מפריע לך ללכת לקולנוע בערב?

כרטיסן ומי מפריע לך לנסוע באוטובוס בבוקר?

קופאי מה יוצא לי מנסיעה באוטובוס? אוטובוס זה לא בילוי כמו קולנוע.

כרטיסן אני לא מדבר על בילוי או לא בילוי, אני מדבר על "יכול אם רוצה".

קופאי בסדר, גם אתה יכול לנסוע חינם באוטובוס כשאתה לא עובד.

כרטיסן ואתה יכול ללכת לקולנוע כשיש לך יום חופש.

קופאי אני, יום החופש שלי ביום שישי.

כרטיסן יש סרטים ביום שישי.

קופאי ואם אני שומר שבת?

כרטיסן אני לא מדבר עכשיו "שומר שבת או לא", אני מדבר על "יכול אם רוצה". וחוץ מזה, לכם, לקופאי הקולנוע, אין לפתוח ולסגור דלתות, ולנו יש שתיים, גם דלת אחורית וגם אמצעית. את זה אנשים תמיד שוכחים, חושבים שיש לנו רק כרטיסים, ולא זוכרים את הדלתות. לכם אין את כל העצבים והאחריות שאולי תיסגר דלת על אצבע של זקנה והיא תיגרר אחרי האוטובוס, יעלה עליה הגלגל והיא תמות, כבר היו מקרים כאלה.

קופאי כן, אבל לכם אין את האחריות של כמה אלפי שקלים שמצטברים בקופה ויכול לבוא שודד ולרצוח אותך במהלך השוד, גם מקרים כאלה כבר היו.

כרטיסן שלא לדבר על הטעויות שקורות שאנחנו צריכים לשלם מכיסנו.

קופאי טוב, גם אצלנו מכיסנו, אין חוכמות.

כרטיסן אבל אין לכם שצריכים לפתוח ולסגור שתי דלתות ולהיות בהיכון כמו שועל, זה הדפיקה פה, שאתה לא יכול להיות מרוכז בכסף כי יש לך דלתות ואצבעות של זקנות.

קופאי בשביל זה יש לכם קייטנות לילדים ומשכורת שלוש-עשרה, ולנו אין כלום.

כרטיסן זו טעות שכולם חושבים וצריך פעם לתקן אותה, שמשווים אותנו לחברים, וזה לא נכון, אנחנו שכירים, אין לנו קייטנות ולא משכורת שלוש-עשרה.

קופאי גם לנו אין, אז מה?

כרטיסן אבל אין לכם דלתות! ועכשיו גם הכניסו אצלכם מחשב, בכלל צ'יק-צ'ק. לא דופקים יותר חותמת בכרטיס.

קופאי גם אצלכם לא דופקים חותמת.

כרטיסן אבל אצלנו לא דפקו אף פעם חותמת, יש לנו מספיק גם בלי חותמת.

קופאי מה למשל?

כרטיסן למשל הדלתות.

קופאי הדלתות כבר אמרת.

כרטיסן אז מה אם אמרתי? אז אין דלתות?

קופאי ובכלל מדברים הרבה על המחשב, עושים עניין כאילו משיח הגיע. המחשב, כשמתקלקל – יותר טוב כבר עם חותמת.

כרטיסן אני לא מדבר כשמתקלקל, אני מדבר כשעובד.

קופאי ואני מדבר כשמתקלקל. דווקא. כי אצלכם, כשמתקלקל אוטובוס – אתה נח. פרפר.

כרטיסן איפה ראית שמתקלקל אוטובוס – פעם בעשרים שנה, ותמיד אוטובוס בלי כרטיסן!

קופאי אני לא מדבר עכשיו "איפה ראית שמתקלקל", אני מדבר "כשמתקלקל". כשמתקלקל אתה נח. אצלי, כשמתקלקל המחשב לא יבטלו סרט ולא ייתנו לקופאי לנוח.

כרטיסן אבל כשמתקלקלת מכונת ההקרנה? לא תנוח?

קופאי אני דיברתי כשמתקלקל המחשב.

כרטיסן ואני מדבר כשמתקלקלת מכונת ההקרנה.

קופאי אני לא דיברתי על מכונת ההקרנה.

כרטיסן אז למה דיברת כשמתקלקל האוטובוס? אם אתה אומר "כשמתקלקל האוטובוס", אני אומר "כשמתקלקלת מכונת ההקרנה". אם אתה לא רוצה שתתקלקל מכונת ההקרנה, אל תקלקל את האוטובוס.

קופאי אתם תמיד צועקים כי אתם תמיד עושים יותר רעש.

כרטיסן הלוואי שהיינו צועקים פעם. תגיד לי איך אתה סופר את הכסף ואיך אני סופר. אנחנו צריכים לספור כשאנחנו על גלגלים, בנסיעה, האוטובוס קופץ, ובייחוד כשהוא עושה את הפניות שלו כמו מאלנבי לרוטשילד, או נעצר פתאום באדום, ונופל לך שקל ומתגלגל לך בחריץ שליד הדלת ישר לכביש.

קופאי לפחות אתם רואים קצת נוף, פה דיזנגוף, פה פנקס, אנחנו בחדר קטן, סגור…

כרטיסן פנקס זה נוף?! יהודה הלוי ליד הדואר זה נוף?!

קופאי אני לא מדבר עכשיו אם פנקס זה נוף, אני מדבר שדברים זזים.

כרטיסן גם אצלכם אנשים זזים כל הזמן מול האשנב.

קופאי אצלכם, גם אנשים זזים וגם נוף.

כרטיסן פנקס זה נוף?! ונגיד נוף, לי יש בכלל זמן להציץ בחלון?! כל הזמן דלתות וכרטיסים, דלתות וכרטיסים.

קופאי ויש לכם שעות שאין עומס נוסעים, אתה לא יכול להציץ בחלון?

כרטיסן ואצלכם כשאין קהל שותים קפה, קוראים עיתון, משוחחים עם הסדרן…

קופאי תאמין לי שלראות מהחלון את יהודה הלוי יותר טוב מלשוחח עם יצחק לוי, זה הסדרן אצלנו.

כרטיסן אני לא מדבר עכשיו "יצחק לוי", אני מדבר על העיקרון.

קופאי גם אני נתתי את פנקס רק בתור דוגמה, ואתה מחזיר לי כל הזמן "פנקס, פנקס".

כרטיסן כי מה יש לנו חוץ מפנקס?! אתה נותן דוגמה, כאילו יש עוד משהו חוץ מהדוגמה.

קופאי גם אני נשאר עם יצחק לוי, ואתה אומר לי "דוגמה"!

כרטיסן ואצלכם – שותים קפה.

קופאי ומי מפריע לכם להביא בתרמוס?

כרטיסן איך? באוטובוס קופץ? ואצלכם הקולנוע יושב בשקט, לא זז.

קופאי הציבור תמיד חושב קולנוע, קולנוע, שם הוליווד. אצלנו הוליווד?

כרטיסן אני אמרתי הוליווד? בין פנקס להוליווד אין כלום?

קופאי כי באים לקולנוע לצחוק, ליהנות, לראות בחורות, קונים כרטיס וזהו, נכנסים. לא חושבים מאיפה הכרטיס, מי נתן את הכרטיס, מי דאג למקומות מסומנים, לעודף; חושבים, ככה, הכל פשוט, צומח על העצים. כרטיסים לא צומחים על העצים, רבותי.

כרטיסן גם כרטיסי אוטובוס לא קוטפים ביער. וגם לפתוח ולסגור דלתות לא קוטפים ביער. זה לא פשוט כמו שזה נראה, החיים זה לא ככה, יש עצבים, שחיקה, זה לא ככה.

מנחה כיוון שזמננו תם, אני רוצה להודות לכם על העימות המעניין שנערך ביניכם…

כרטיסן אני רוצה רק להוסיף מלה על הדלתות במקרה של תאונה…

מנחה מצטער, זמננו תם.

כרטיסן [במהירות, מנסה להספיק]

במקרה של תאונה, אצלנו כל האחריות לפתוח דלתות ולהפעיל מטף כיבוי-אש עלינו…

קופאי אני לא מדבר עכשיו על תאונה…

מנחה זמננו תם.

קופאי הוא אמר, גם אני אגיד. גם בקולנוע יש שריפה, ובזמן רעידת אדמה בקולנוע אנחנו הקופאים באזור סיכון ראשוני במעלה, כי אנחנו למטה…

מנחה תודה רבה לכם.

קופאי [ממהר להספיק]

…וכל הקולנוע, עם האנשים הצוחקים ומכונות ההקרנה, קובר אותנו, ואצלכם האוטובוס פשוט נעצר…

כרטיסן נעצר?! – מתהפך! והדלתות מתעקמות ואי-אפשר…

מנחה כאן סיימנו. תודה רבה לכם וערב טוב.

כרטיסן [צועק בשארית כוחו]

ואי-אפשר לפתוח דלתות!!!

קופאי וכרטיסן | 1993

×