[איש יושב על כיסא, מקווה מאוד שהוא מישהו. נכנסת אשתו]

אשה אתה זוכר את הדוקטור קוּרץ? זה שפעם התלהב מאוד מהמחקר שלך בפסיכולוגיה?

איש מה קרה לו? הוא מת?

אשה לא. הוא פגש אותי אתמול במקרה ברחוב ואמר שהוא נורא מצטער, אבל בוער לו כבר הרבה זמן להגיד לי שמה שהוא כתב עליך אז היה טעות, ושכל המחקר שלך לא שווה.

איש ברצינות? ככה? לא שווה?

אשה כן. עשית עליו אז רושם עם המחקר שלך, אבל זה היה שטחי מאוד ודהה עם הזמן, וכעת מתברר שטעה.

איש הוא לא היה היחיד שחשב עלי טובות. היו הרבה.

אשה טילפנה אלי גם ראש החוג, דוקטור מוּזָלָךְ.

איש ו…?

אשה היא אמרה לי שגם היא טעתה.

איש ביחס אלי?

אשה כן. ביחס לדברים אחרים היא לא שינתה את דעתה, אתה היחיד שביחס אליו היא מודה שחשבה שיש בך משהו – וטעתה לגמרי.

איש אבל איך טעתה, הרי היו לה גם אז עיניים ומוח…

אשה כן, היו, אבל היא היתה אז פשוט עייפה, ובמשבר, והיה נדמה לה שאולי יש בך איזה ניצוץ וככה ואתה יודע, ועבר זמן והיא ישנה והתרעננה ויצאה מהמשבר, וכשהיא מסתכלת עליך במוח צלול מתברר לה שהיא עשתה טעות חריפה ואתה לא מה שחשבה.

איש מה שקובע הוא מה שכותב פרופסור פְּשִיזָדָא מאוניברסיטת מינכן.

אשה פְּשִיזָדָא בביקור בארץ, והוא היה עם הדוקטור מוּזָלָךְ כשהיא טילפנה אלי.

איש ו…?

אשה הוא לקח אחריה את השפופרת ואמר לי שגם הוא טעה.

איש לגמרי?

אשה טעות עליונה מוחלטת.

איש [המום]

היו לי חוות-דעת נוספות מחוץ לארץ.

אשה באמת קיבלנו בעניין זה שני מכתבים: אחד מהחברה הבינלאומית למחקרים פסיכולוגיים, ובו מודיעים שכל החוקרים בעולם חוץ משלושה טעו בך; והשני מלישכת העיתונות הבינלאומית, ובו מודיעים שהשלושה שלא טעו בך הם מיפאן, ובכל זאת טעו כי החליפו אותך עם מישהו אחר, אתה רוזְנְצווייג, והם התכוונו לאַכְטְנְצווייג ושיבחו בטעות את רוזְנְצווייג.

איש כולם טעו, מה?

אשה כולם. מהטלוויזיה צלצלו והודיעו שרוצים לעשות עליך קונגרס מיוחד שבו יכריזו על הטעות שלהם.

איש זה ממש לא טוב. אבל תגידי, אולי בעוד כמה שנים יגידו שוב שעכשיו הם טעו?

אשה לא, עכשיו זו האמת הסופית והמוחלטת. שהמחקר שלך לא שווה – זו כבר לא יכולה להיות טעות. זה נצחי.

איש את לא מאוד מעודדת אותי.

אשה איך אני יכולה לעודד אותך? אפילו מחוץ לענייני המחקר, הנה, אתמול למשל פגשתי את הצימן-מנים, אתה זוכר שנסענו איתם יחד לכרתים?

איש מה הקשר?

אשה והם אמרו לך אז שנורא נהנו בחברתך?

איש זה היה לפני עשר שנים.

אשה ואתמול ברחוב היא הזכירה לי את הנסיעה ואמרה לי שהיא מחפשת אותנו כבר הרבה זמן להגיד לי שההנאה שלהם היתה טעות.

איש הם לא נהנו?

אשה נהנו, אבל לא ממך. ועכשיו הם רואים את הטעות. בכלל, בימים האחרונים כל אלה שבילו איתך אי-פעם, שנפגשו איתך, שאכלו איתך ארוחה, כולם מטלפנים או פוגשים אותי ואומרים לי שנהנו איתך בטעות. אתמול צלצלה גם זהבה, האהבה הגדולה של חייך.

איש גם היא?! היא הרי היתה מטורפת אחרי!

אשה מתברר שבעצם סלדה ממך כל הזמן.

איש זה לא יכול להיות, היא ניסתה אפילו להתאבד בגללי!

אשה היא צחקה מזה בטלפון, התברר לה – אחרי פסיכואנליזה יסודית – שהיא ניסתה להתאבד בגלל מישהו אחר, ופשוט טעתה לחשוב שזה אתה.

איש מה קורה פה, כל העולם טעה, ורק בקשר אלי?! אין כבר טעויות אחרות בעולם?!

אשה טוענים שלא.

איש ונניח שטעו, מה פתאום צריך להודיע?! אז טעו, אז מה?! אי-אפשר לתת לטעות לשכב בשקט?!

אשה כנראה שאתה הנקודה הכי כואבת בעולם, והאמת לוחצת להם בנעליים.

איש זה נורא, נורא, והכי נורא הוא שיש לנו עסק עם בני-אדם, וכל אחד שאומר לך משהו, יכול ביום שאחריו לשנות את דעתו כי טעה. נורא. ואני בניתי על זה שאני בכל זאת מישהו.

אשה טעית.

איש למה את חוזרת על זה כל הזמן?!

אשה שתדע שטעית, כמו שכולם טעו.

איש וגם אם יחזרו בהם בקשר אלי בעוד מאה שנה…

אשה לא יחזרו.

איש אבל נגיד שיחזרו, גם אז אולי, בעוד מאתיים שנה, שוב יגידו שטעו?

אשה אתה יכול להירגע.

איש וככה ערכי יעלה ויירד…

אשה כבר אין לו לאן לרדת.

איש …כמו נדנדה במרוצת הדורות, ואני אשכב בקבר חרד כמו במעקב אחרי תנודות הבורסה? נורא, נורא. ואפילו אם תיפול מחר פצצת אטום ותשמיד את העולם, היא תשמיד עולם שטעה בי, לא עולם שהעריך אותי.

אשה גם זה נכון.

איש וכולם יעופו באוויר ויתפוצצו עם הידיעה שטעו בי. מחריד. מיליארדי חלקיקים של הידיעה שטעו בי יסתובבו לָנֶצַח בחלל היקום.

אשה אמרתי לך שלָנֶצַח.

איש הפרופסור פְּשִיזָדָא יפלוט חרחור גסיסה של כאב עצום הכולל בתוכו גם את ידיעת הטעות עלי. ושפתי דוקטור קוּרץ יתעוותו בפירכוס אחרון…

אשה גם שפתי אהובתך זהבה.

איש …בפירכוס אחרון, שלא מתוך מחשבה "כן, היה לנו פה אחד רוזנצווייג שהערכנו", לא, אלא בהעוויית מרירות אחרונה של "גם פצצת אטום, וגם טעיתי ברוזנצווייג".

אשה ואפילו שלושת היפאנים: "גם פצצת אטום, וגם חשבנו בטעות את רוזנצווייג לאכטנצווייג".

איש זוועה. אפילו שלושת היפאנים.

הטעות | 1993

×