[איש עם יבלת גדולה על מצחו. אשה עם ילד קטן לצידה. הילד מסתכל ביבלת של האיש, מושך את אמו ביד וצוחק]

איש גברת, תגידי לילד שלך שיפסיק לצחוק לי מהיבלת על המצח.

אשה ילדים מוכרחים לצחוק כדי להתפתח עם שמחת חיים.

איש לא מיבלות של אחרים.

אשה ילד צוחק מהכל, ילד זה פח-זבל של צחוק.

איש זה לא הוגן. גם אני הייתי פעם ילד, וגם לי לא היתה יבלת.

אשה זה לא תירוץ. הוא לא צוחק על מה שבעבר, אלא על ההווה. כעת יש לך יבלת? – אז כעת הוא צוחק.

איש ואם תהיה גם לו יבלת כשיזדקן?

אשה הוא בהווה, אומרים לך, לא בעבר ולא בעתיד, הוא צוחק פשוט בהווה.

איש זה לא יעזור לו הרבה. מרגע שנולד הוא כבר עם כולנו על הסרט הנע של החיים. מה מחכה לו? יבלת, ואחר-כך מוות.

אשה אבל באמצע יהיו לו בחורות יפות.

איש אבל גם לי היו.

אשה אבל עכשיו אין לך.

איש אבל היו.

אשה אבל אנחנו בהווה.

איש אבל גם לי כשהיו בחורות, זה היה בהווה.

אשה ואיפה הוא ההווה שלך? ברח! אין כלום!

איש ואיפה הבחורות היפות שלו בעתיד? אין עוד כלום!

אשה נכון, אבל בינתיים הוא צוחק לך מהיבלת, ולך יש יבלת.

איש אני מאוד מתפלא עלייך, גברת, את הרי יודעת שלא רק אני, שהכל חולף.

אשה חולף או לא חולף – הילד שלי צוחק וזהו.

איש ואם תהיה לו פתאום בעתיד יבלת עם אקזמה, איפה יהיה הצחוק שלו אז? לא יהיה צחוק!

אשה אבל היה!

איש ובהווה שיהיה? דיברתם ודיברתם על ההווה, אז מה עם ההווה שיהיה אז? הרי גם בעתיד יהיה הווה! אז אני אוכל לצחוק על היבלת עם האקזמה שלו!

אשה יבלת עם אקזמה לא מצחיקה כמו יבלת סתם.

איש לא מפיך אקח קורסים בתורת הצחוק! לפחות תודי שבהווה שבעתיד אתם תקנאו בי, כי יבלת סתם יותר טובה מיבלת עם אקזמה!

אשה אנחנו לא בקנא בך בשום הווה שבעתיד, אלא בעתיד נצחק עליך על העבר.

איש [רותח]

אבל בהווה?! בהווה?!

אשה בהווה שבהווה או בהווה שבעתיד?

איש בהווה שבהווה כשאת חושבת על העתיד, ובהווה שבעתיד כשאת חושבת על ההווה.

אשה לא יעזור לך, כשאני חושבת בהווה על ההווה אני לא כוללת בו שום מחשבות על העתיד, ובהווה שבעתיד דווקא אחשוב לא על ההווה אלא על העבר.

איש את פשוט עושה מה שאת רוצה!

אשה זה נכון.

[מלטפת את לחי הילד, זה מורה על היבלת, צוחק עוד קצת ויוצא עם אמו]

איש עם יבלת | 1993

×