[העסוק מצונף באפס מעשה על כיסאו בתוך חדרו, על דלתו מתדפק הפנוי]

פנוי אדוני? אדוני?

עסוק [מעבר לדלת]

אני עסוק מאוד כרגע!

[קם, נשען אל הדלת מבפנים, מקרצף בבית שחיו, לעצמו]

מאוד נעים שמישהו בחוץ חושב אותי לעסוּק ומקנא בי על עיסוּקַי. בטח חושב שאני מתעלס כרגע על השטיח עם מזכירה בלונדינית ותוך כדי כך גומר בטלפון עיסקה על בניית שרשרת מלונות פאר באיי בּרמוּדה, בעוד אני בסך-הכל רובץ לבדי ומקרצף לי פֶרְפָלָךְ מבית השחי.

[פאוזה. הפנוי נשען אל הדלת מבחוץ ומקרצף בבית שחיו. העסוק ממשיך לדבר לעצמו]

בטח עומד בחוץ, מקרצף לו פֶרְפָלָךְ מבית השחי ומתבייש בעצמו. גם אני מתבייש בעצמי שמקנאים בי ועושים ממני יותר ממה שאני באמת, בזמן שאני מתעסק עם הפֶרְפָלָךְ שלי, אבל לפחות לא יודעים את זה, ואילו הוא גם מתבייש בעצמו על הפֶרְפָלָךְ שלו, וגם יודעים את זה.

[מממשיך לקרצף. הזמן עובר]

פנוי אדוני, עברה שעה וחצי, ואני נאלץ לצערי ללכת, יש לי עוד עניינים לסדר! אשוב מחר!

עסוק צר לי שנאלצת להמתין לשווא! אולי אצליח למצוא עבורך חמש דקות מחר, בין פגישה לפגישה!

[הפנוי יוצא. העסוק, לעצמו]

נו, חבל. עכשיו אקרצף סתם פֶרְפָלָךְ מבלי שמישהו יחשוב שאני מתעלס עם בלונדינית. ויחד עם זה גם הוקל לי קצת. לפעמים טוב לקרצף פֶרְפָלָךְ סתם, בלי שום עול של תדמית עליך.

[ממשיך לקרצף]

אם כי גם זה נמאס בסוף. הרי בכל זאת יש בעולם אנשים שמתעלסים עם בלונדיניות על השטיח וגומרים בטלפון עיסקות בנייה של בתי מלון באיי בּרמוּדה. עובדה שבבּרמוּדה יש בתי מלון.

[ממשיך לקרצף]

אם כי אז לא הייתי יכול לקרצף לי פֶרְפָלָךְ בחופשיות.

[ממשיך לקרצף]

אם כי לא רע לקחת לפעמים חופשה מהפֶרְפָלָךְ.

[ממשיך לקרצף]

אם כי כשהבלונדינית היתה נמאסת – וזה היה קורה מהר מאוד – הייתי חופשי לקרצף לי פֶרְפָלָךְ גם בנוכחותה של הנבלה.

[ממשיך לקרצף]

למרות שאם כבר הגעתי לדרגה שאני יכול לקרצף פֶרְפָלָךְ מבית השחי בנוכחותה, סימן שאני יכול באמת לוותר עליה ולהישאר לבד עם הפֶרְפָלָךְ.

[ממשיך לקרצף]

אם כי העובדה שלאן שלא אלך אגיע לבסוף לפֶרְפָלָךְ, קצת מדאיגה אותי.

[חוזר לכיסאו, מצטנף בו ומפהק]

חבל מאוד.

העסוק והפנוי | 1993

×