[ובן להוט. נכנסת לקוחה]

לקוחה סליחה, אולי אפשר לקנות זוג תחתונים?

זבן [פניו מאדימים, הוא מחרחר]

זוג מה?

לקוחה [בהטעמה]

תחתונים.

זבן [מתחיל לחרחר, להיאנק ולהתפתל בייסורי תאוותו]

חחח… חחח… הו, אלוהים, היא רוצה… חחח… ללבוש על ה… שלה, הו אלוהים, זה גדול… גדול… זה נפלא מיכולת ההבעה… הו אלוהים… חחח… חחח…

[ללקוחה]

את רוצה לקנות חחח… כדי ללבוש אותם איפה?

לקוחה [מסתובבת ומצביעה על ישבנה]

כאן.

זבן [משתגע מתאווה]

הוא אלוהים, כאן… "כאן" היא אומרת… היא אמרה "כאן"… מהיום והלאה המלה "כאן" מקבלת אצלי… משמעות מקודשת… גם המלה "פה" מקבלת קרינה עקיפה, והמלה "שם" קרינה על דרך הניגוד… לאט לאט כל השפה תהיה קדושה בצורה כזאת…

[מפרכס מרוב התרגשות]

הו אלוהים… חחח… חחח…

["גומר". פאוזה. פניו מקבלות ארשת עייפות ומיאוס]

שברת אותי. אני אדם גמור עם עבודה קשה ומפרכת. אני סוגר. אני נוסע
לבדיקות ואחר-כך לבית הבראה. תבואי בסוף אוגוסט.

בחנות הלבנים | 1993

×