סִימָן-טוֹב הָלַךְ לְסַדֵּר כַּמָּה עִנְיָנִים בַּקִּרְיָה,

לָקַח בַּתִּיק סֶנְדְּוִיץ' וְחוֹבֶרֶת 'סִימַן קְרִיאָה',

גָּמַר עִנְיָנָיו מַהֵר וְרָאָה שֶׁנִּשְׁאַר לוֹ זְמַן,

נִכְנַס לִשְׁכוּנַת מוֹנְטִיפְיוֹרִי, דָּפַק עַל דֶּלֶת בַּיִת קָטָן.

פָּתְחָה אִשָּׁה בֶּחָלוּק וְאָמְרָה לוֹ: "בָּאתָ מֻקְדָּם מִדַּי,

חַכֵּה בַּחֲדַר הַהַמְתָּנָה עַד שֶׁאֲצַחְצֵחַ אֶת שָׁדַי".

יָשַׁב סִימָן-טוֹב וְחִכָּה, אָכַל אֶת הַסֶּנְדְּוִיץ' לְשֵׁם חִיזּוּק,

דִּפְדֵּף בְּ'סִימַן קְרִיאָה' וְלִבּוֹ מְפַרְפֵּר מִתַּעֲנוּג.

חָזְרָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה: "קֹדֶם כָּל הַתַּשְׁלוּם".

פִּשְׁפֵּשׁ סִימָן-טוֹב בְּכִיסָיו וְרָאָה שֶׁנִּשְׁאַר בְּלִי כְּלוּם,

אָמַר לָהּ: "תִּרְאִי, כָּךְ וְכָךְ קָרָה, אוּלַי תִּקְּחִי עֵרָבוֹן?

יֵשׁ לִי פֹּה אֵיזוֹ חוֹבֶרֶת, שְׁנָתוֹן שֶׁנִּקְרָא רִבְעוֹן,

זֶהוּ דָּבָר בַּעַל מִשְׁקָל, שֶׁנּוֹחַ מְאוֹד לָשִׂים

לִפְנֵי דֶּלֶת פְּתוּחָה שֶׁלֹּא תִּסָּגֵר בְּרוּחַ פְּרָצִים,

וְכָעֵת חַיָּה בְּעוֹד יוֹמַיִם אֲנִי בָּא בְּלִי לְהִתְבּוֹשֵׁשׁ,

לוֹקֵחַ בַּחֲזָרָה אֶת הַחוֹבֶרֶת וְשָׂם עַל הַשֻּׁלְחָן קֶשׁ".

פָּתְחָה הַזּוֹנָה אֶת הַחוֹבֶרֶת וְאָמְרָה: "פֶּרִי, אָה, פֶּרִי,

הֲלֹא זֶה הַבָּחוּר כָּל יוֹמַיִם בָּא לְהַשְׁאִיר פֹּה קֶרִי,

וְהִנֵּה גַּם הָעוֹרֵךְ-מִשְׁנֶה, נִסִּים-מַה-שְׁמוֹ-קַלְדֶּרוֹן,

זֶה קוֹרֵעַ לִי אֶת הַסְּדִינִים וְעוֹשֶׂה חוֹרִים בַּמִּזְרוֹן.

וְהִנֵּה גַּם שְׁנֵי הַמְּשׁוֹרְרִים, נָתַן זַךְ וְיִשְׂרָאֵל פִּנְקָס,

הָאֶחָד לֹא מַסְפִּיק לָצֵאת וּכְבָר הַשֵּׁנִי נִכְנַס,

וְהִנֵּה יָאִיר הוּרְבִיץ, דּוֹפֵק וְכוֹתֵב שִׁירִים בְּיַחַד,

וְהִנֵּה גַּם חֲנוֹך לֵוִין, הַמּוֹצִיא פְּרוֹזָה מִן הַתַּחַת".

וְכָכָה דִּפְדְּפָה הַזּוֹנָה, פּוֹגֶשֶׁת מַכָּרִים וִידִידִים,

כֻּלָּם עַד אֶחָד, חוּץ מִזֶּלְדָּה, הִשְׁאִירוּ לָהּ כְּתָמִים עַל הַסָּדִין.

אָמְרָה הַזּוֹנָה לְסִימָן-טוֹב: "תִּרְאֶה אֵיךְ חָיִיתִי בְּטָעוּת,

עֶשְׂרִים שָׁנָה עוֹבֶדֶת, וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי חוֹבֶבֶת סִפְרוּת,

עַכְשָׁו אֵלֵךְ לָאוּנִיבֶרְסִיטָה, לָחוּג לְסִפְרוּת מַשְׁוָה,

אֲקַבֵּל מִטָּה וְקַנְדוֹנִים, וְקָתֶדְרָה לְמַדְּעֵי הָאַהֲבָה".

לָקְחָה מִזְוָדָה עִם בְּגָדִים, תָּקְעָה נוֹד וְיָצְאָה,

וְסִימָן-טוֹב עִם הַזַּיִן בַּיָּד, וְהַחוֹבֶרֶת בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה.

הָלַךְ סִימָן-טוֹב הַבַּיְתָה, מִשְׁמֵשׁ בַּמִּכְנָסַיִם מִשְׁמוּשׁ,

לָקַח אֶת 'סִימַן קְרִיאָה' וְנִכְנַס אִתּוֹ לְבֵית-שִׁמּוּשׁ.

בלדה על סימן-טוב ועל סימן קריאה | 1975

מה איכפת לציפור » הוי בשר, בשר, בשר
×